



seferbook@seferbook.com
אז עכשיו זה נהיר ומובן
פשוט עד כדי כך
את כמו כולם תחיי בבדד
ללא אהבה למעט זו שלך
כי כך זה נכון וצודק
ואמת שהרי בעולם אין
אדם שמוכן לך


את לא מניחה לעצמך
למרות שברור לך שאינך יכולה
להמשיך ולחשב את מכאן והילך
את חייבת לתת לזמן הקפיאה
לסדר את הכאוס כסדר חדש
ולמצוא בחייך עניין שכולו
תמציתו יעודו ותוכנו יהיו
את לא תלוייה בדבר באדם
בנסיבות במציאות החיים ובסיסם
את שתהייה את לבד אך בלבד
במצב הדברים לפי דעתך
חוסל תפקידך הראשי האחד
היחידי ואינך מוצאת טעם
בהמשך המשחק שלך כאן
מה שנותר בידך לעשות
גורם לך מחנק שממון של
שגרה ולמרות שברורה
חשיבות העניין
בו נפשך קצה מזמן


את לא מצליחה לחבר
את עצמך למקור כזה
או אחר שום אינפורמציה
אינך מקבלת תוך כדי מייצרת
דו שיח שאינו מתממש
במילה ובתוכן ומבינה
זה בדיוק המצב המדובר
קפיאה שאין בה דבר למעט
שמירת המצב לעיכול וידיעה
עד יגיע הפתח הבא של חיים
שיהיו תלויים בעצמם
את שואלת אותך איך יתכן
שכזו הפרעה היא חייך
בת זוג לדרכך שהרי את
חיסול ענייניך את מנועה לעשות
ואינך יכולה לקום ולפרוש
ממצב שאיננו יכול לך אך
את אינך יכולה עימדו
ללא מילים את שואלת
חוקרת מצב בלי יכולת
לבדוק את יודעת אין
תשובות גם לא חזרה
בתשובה תספק כאמור אין
מוצא מהכאוס
הרע ישתנה במותו


אז למה שוב את מוצאת
את עצמך בתוך שוקת שבורה
את שוברת ראשך במציאת האמת
ויודעת מייד
קודם כל את אינך חסינה
מהרס חיים ואובדן בסיסם
והרע שלידך הקרוב ביותר
אינו מיוחד כמו כולם הוא
תפור במיוחד למציאות
שהיא את בתוכה ותפקיד לו
לשבור מסגרות של עצמו
המופיע כטוב לחשוף אמיתות
לגביו שזה מה שהוא ואחרת
איננו יכול לא יוכל לעולם
את יודעת במצב של קפיאה
הדברים לא זזים הבחינה
מאפשרת רווח בזמן
מייצרת פתח לתת
בך שוב אות וסימן
והפעם למדת את הלקח
אין סיכוי לשינוי של הרע
הוא ישות שאין בה אות
וסימן למעט סימונה בעצמה
בת מוות


את חייבת לשאול את עצמך
מה יוצא לך מה ייצא לך
מזה ואיך את פועלת מעתה
והילך מה משתנה כאן
מה הלמידה ומה את
עושה מכאן והילך
את מתבוננת סביבך
מסביבך אין דבר שתוכלי
לקרוא לו בשם שידוע
עם כל הכאב את יודעת
את בנקודת אל חזור של
חיים שהפכו באחת את
עצמם לסדר של כאוס


את מוצאת את עצמך
קפואה במקומך בלי יכולת
תזוזה אף לא מחשבתית
בוודאי לא ריגשית את
פקוחת הכרה למציאות
הברורה אך דבר לא
נהיר ומובן לך להפך
לא פלא שאת דוחה את המסר
בשביל מה לדעת מה שאינו
נסתר מעינייך מדוע לנבור
במידע מיושן ומשומש
לפחות את שלך את
מייצרת בין היתר סבלנות
מתוך סבל וחוסר שליטה
אי יכולת לבטא
את עצמך בשום תחום
את ממך והלאה
באין משתמש ודורש
זה הכאוס שולט
ואת בצידך לצידך


מה שאת יכולה לעשות את
עושה אבל זו לא הרמה
שאת צריכה לה שום גירוי
התרגשות פתיחה שום
דבר בעצם ששונה מהיום
שעבר ועוד אלף כאלו
אותו הדבר לפנייך
שעמום ותקיעות זה
מה שמצפה לך
את דוחה את המסר לעצמך
שלבד את לא יכולה בשום
תחום את יודעת
שאין טעם בהצגת עובדה
זו בפנייך שהרי את מעוניינת
אך אין מעוניינים בענייניך
אף לא אחד גם לא האחד


את לא יכולה לעמוד
בפנייך כאילו לא את מחליטה
בעניין של חיים ומוות
גם אם הוחלט כבר
זו את שקובעת זו
את ששמה ליבך
למשפט של שבט וחסד
את נותנת דינך בפנייך
בכאב מרסק את מחליטה
אהבה באין תרופה אחרת
אהבה כתוספת לתרופה מצטברת
אהבה שאינה משנה גורלות
כי הכל נקבע מת כבר מראש
אך זה מה שיש לך לתת
ואינך יכולה למנוע חברה אהובה
ממי שחייו אינם בידיו לא בידייך
לכאן או לכאן
כמו עכבר רץ רץ ע"מ
לא לחוש בעומס הרב
שמוטל את עוצרת את
רוב הידיעה בפנייך את
יודעת זו רק חזרה גנרלית
לפני מה שיקרה ואין
חמיקה מפני זה
ולא יעזור שום דבר
יקרה מה שיקרה ואת
רק תיצפי בדבר
אך את לא יכולה כך


זוהי דילמה שאת מתבקשת
למצוא ממנה מוצא לא לה
את לא מסוגלת לשבת
בשקט ולקבל תכתיב לכאן
או לכאן כי ברור לך
שאין היגיון ותבנית יש
גורל שנקבע כבר מזמן
הוא השולט והוא שישלוט
ואת בתוכו מתחמקת לכאן
ומכאן מנסה למצוא דרך אולי
בכל זאת אפשר להציל
בעל חי ממיתה ומסבל
אולי בכוחך לשנות ואולי
החלטה לכאן ולכאן תעשה
גורלות אחרים מגורל שנקבע
בצער רב את מודיעה
לעצמך שאת לא יכולה
שום דבר שאפשר לעשות
את לא יכולה זה בעיקר
מה שהינך יכולה
את שוברת שיאים של
עצמך בחוסר אונים
את שואלת יודעת שמה
שיושב לך הוא בלתי
נתפס למרות שמוכח
את בכל זאת מחפשת מוצא


היכולת שלך לעמוד
בכל פרץ בכניעה לדברים
שברור לך דרושים
במשימה איננה עוזרת
לייצר את עצמך
כלוחמת למען
את לא מצליחה לבטא
את עצמך רוב הזמן
זה בגלל שהסבל שלך
איננו מוחש לך ובאין
ממשות של ממש
את אינך זכאית לעמוד
על שלך כך נראה לך
ואין בך הלהט לבער את
מה שמפריע לא להסכים
למה שאינך מוכנה לו


שוב את מוצאת את עצמך
מתחבטת במה שעובר עלייך
בעצם שום דבר שונה
לא קורה רק את אחרת
קצה יותר ויותר במה
שקורה לא קורה בעצם
הבטחת לעצמך למרוד במצב
לא לוותר אפילו לא קצת
אך מצאת את עצמך כבולה
בבושה עמוקה על איך שחייך
חלים חולים בסביבותייך
את פתוחה לכל מה שיביא
לך חרות את מראש מסכימה
לכל מה שיבטיח מוצא ממצב
שאת כבר אינך מסוגלת לשאת
את בזאת מצהירה לעצמך
שאת מעכשיו מתעקשת על מה
שאת מתפשרת יותר מידיי זמן


את חשה שביזבוז
אי ניצול משאבייך
האה והדא ומלכודת
פתאייך הם רקע
דרוש ללמידה ופיתוח
אך אינך מסכימה נמאס לך
ממספר השנים שזה כך
ובכל זאת
את מוטרדת
התחושה של הזמן
העובר ללא טעם
ריקנות ובדידות
שלא במקום
במקומה של שמחה שהיתה
יכולה להיות
מנת חלקך לו
היה לך שותף
שותפים לחיים
למשימה


את מניחה לעצמך
את יודעת
שאינך מוכנה לוותר
על מצב מיגננה
לא יכולה
לשוב למה שהיה
קביעתך היא
עדיין מוקדם
לא מוכן
השינוי איננו
מוכח מעשה
אלא הלכה
ממה את חוששת
אחרי כל מה שקרה
מה עוד יכול להחריד את חייך
אחרי מה שעברת ועדיין
אינך מפרה אחיזה
בדיוק בשל כך
זה מפריע ממש
את מרגישה מוגבלת תנועה
במרחב אסירה בתוך אי תהייה
איך לתקוף את מצב המוצא
לשחרר את עצמך את לא יכולה
למצב רגיעה


את בחוסר חשק מוחלט
לקבל ידע שגורם
לך דחייה
את מכווצת חזק לא לשמוע
אותך או אחרת את מתנגדת
לא סתם לפתיחה של מרחב
שאת מרגישה מאיים ומפריע
לך
כבר היית כך המון פעמים
אך מורגש לך הפעם אחרת
את נמנעת לקרוע פתח
מתקשה לשלם את מחיר היציאה
ממצב למצב
זה לא זמן נכון לך
ובכלל
את מבינה שפנייך למטריקס
כבר יש חיכוך בין לבינך
משהו אחר שנוצר מורגש
לך בסדר ויתור שאת עושה
מניב פירות שאין פשרם ידוע
למרות שהתוכן איננו נסתר


ככל שעוברים הימים
את תוהה יותר על קנקך
מה זה בעצם מה שקורה
צריך לקרות איתך האם
את צריכה להתאמץ באיזה
כיוון לכוון את עצמך
למאמץ באיזה תחום
או שאולי מה שעובר
עלייך זה מה שצריך וזהו
לעכשיו שום דבר יותר מזה כרגע
ובלי תהיות
מה כבר כל כך מסקרן
במה שהינו נעלם עבורך
מדוע את מחפשת נסתר
במקום במה שגלוי לטפל
ולמה אינך מתחילה לברר
נושאי מצוקה אמיתית
ובמקום את חשה קשה
את מה שעובר וחולף
משתנה באמת
נתת בך אות וסימן בגופך
עם זה חייב להתחיל
תהליך הפנים
יפנו לעתיד


את פוחדת משקר
שישבור עולם שיצרת
יציב קצת יותר ובטוח
ממה שהיה הישג מסויים
שאת לשלומו חוששת
כי את מנסה לייצר בסיס
על אמת של אמת באמת
את מאויימת משקר
אמת שלטת בעצם
מציאות חיים עליה אינך
שולטת אין לך כוח וחשק
שוב להתחיל את מסע החקר
למציאת האמת המוחלטת
את יודעת כשאת
מסתירה מעצמך איך את
זה רע לך כשאת מניחה
לעצמך זמן הסתגלות
למצב חדש דוחה להרגיש
ידע שאינך רוצה
לקבל לא כי את לא
מוכנה אלא כי כך את
חושבת שאת שזה באחת
ואת רוצה לא עכשיו


מה יעשה האיש
שמפחיד בפחדיו את חייו
ידבר אמיתות שהסתיר
מעצמו יפרוס את
עצמו לחלקי חלקים
והעוקץ
ממנו יוצא
גרוע מזה עבורי
לידך אינני פועל לעצמי
כי כל עשייה בין קטנה
או גדולה נחשבת כשווא
אם איננה סיכום אהבה
אם סיקול של אמת היא
לפי נוהג מוכתב
האמת הצורבת בשר וגידים
היא שאין ביכולתי לנשום
את חיי בעצמי לעצמי כי
הגבלתי עצמי לתגובות
של פחדים ברמ"ח איברים


אני פוחד מרגיש
לידך שקרן מרושע
בן בליעל נבל והרבה
פעמיים חלאה של אדם
אני פוחד להרגיש
את סקירת האמת
של עינך את ליבך
שיוצא בחרב לוהטת
למגר את מי שאני
את אפסי אנוכי הרמאי
כן אני מסלף מציאות
ואמת כצורך חיים
מכור לדבר מקולקל
גם אני ממך מפחד
הוא אמר בתגובה
לבדיקה שערכת איך
יתכן שאת מפחידה
שהרי את מציגה שאת
לא הוא אמר היושר
שלך שאין מלבדו אין
שני לו זה חוסר פשרות
שטבוע בכל עשייה
דרך ישר של הלב
צדק אמת מילוי הוראה
של עצמך לפי חוק לפי סדר
ובדיקה שמחדשת עצמה
אינה משוחדת


היא פוחדת ממך
מה זה אומר את
חצי מופתעת
שהרי את טובה את
יודעת אין בך כל
רע מעשייך טובים
רגישות צרופה
מאור לבבך בשכל
חוכמה שהושגה
בזכרון דרך אז אינך
מבינה מדוע יש פחד
ואין הבנה של דרכך
ודרכייך שהרי את ברורה
כך את חושבת גלוייה
כך כל מעשייך אז
מה זה הפחד הזה
זה שאת והוא הם הפתח
לדרך שלך לא פנוי כרגע לייצר
מעצמו אות וסימן וזה הקשה
מכולם הקושי שאין את יודעת עדיין
פתיר בדרך אחת היפכי בעצמך
והפכי בעניין אין פתח שלא ימצא
בסופו של דבר להמציא לך חיים משלך


את מרגישה מרוקנת
בכל פעם שאת מתמלאת
בעוולות העולם מסביבך
את לא מעוניינת לפגוש
בסוג זה של שפל חיים
אבל זה כל מה שיש
כך נראה רוב הזמן מתבזבז
בניווט בין רע לגרוע בין
לבין את מרגישה רע ביותר
כשאינך ממסכת את מה שקורה
את מרגישה לבדך באין רֵעַ
לדרך את יודעת קשה לשוב לעצמך
אי אפשר לייצר אחרת אותך
בסביבה שאין בה מהות ורגש
אפסו סיכוייך לקבל עצמך כתמורה
את תהיי אות
וסימן שאפשר
להפוך על פיו
את הכל


התחלת לעשות משהו
אפשר לאמר שזה איזה
אות וסימן עבורך שזה
מה שאת צריכה לעשות
את צריכה לייצר את עצמך
כמבוא לשינוי של אמת
כזה שאין ממנו חזור
את צריכה להיות האות
וסימן לבאות כל מה
שצריך זה להכניס
לתוכך אור וירוק
ותו לא
צעירות היא טריות
של חיי הבשר ובילתה
לא ניתן לעשות להמשיך
במשימה הקבועה התפתחות
הפריה הדדית השגת האיחוד
גבר אישה אהבה בזכות
החלקים האובדים הם ברי
החזרה במישור אחר ממצאי
האדם על מנת להיות ראוי לשינוי
יש לגדול אל מעבר מציאות העיתוי


ברור לך יותר מתמיד
אין אפשרות להגשים
מהלך אהבה בזיקנה
יותר מאי פעם ברור
שאסור להזקין ואין זה
טבעי לאהוב מתכלים
צעירות היא תנאי בלתי מעורער
לא ניתן לביטול התאמה או שינוי
צעירות מחוייבת במציאות אהבה
לזיקנה אין מקום עבורה אין
הזיקנה מעשה אהבה
אין אדם שיכול לזיקנה
גם רוחו צעירה ונפשו
מסוגלת לכל משימה
על גופו שמר ובנה
את עצמו כל זמן מחדש
את אותך לא אוהבת
הם מספרים שוודאי
הוא אוהב אך לא
עשייה שנוגדת מצב
את מגינה על עצמך
עליו זה לא מקובל
הוא על עצמו מגן
את אותו מבינה
אך אינך מוותרת
את מרכז העניין
נכונה בלי גבולות
לכל מטלה ומשימה
אך באין שותפים לחייך
את מוצאת את עצמך משמימה


את באמת לא מבינה
איך זה שאת לא מובנת
איך לא מובן הברור מאליו
איך הבנותייך אינן נחלת הכלל
את לא רואה שום אמת אחרת
מלבד זו המייצרת סבל
לשמו שקיימת בכלל
את לא תופסת איך יש
תפיסות אחרות למצב
הוא הם את כאילו לא
באותו הדבר מדובר
את מתפלאה איך נעלם
מעיניים ולב הברור המובן
חבלה מכוונת שאת מפניה
מתגוננת בכעס לשווא
את רואה לפנייך
בשר שאינו מסוגל
את עצמו לזכור לדקה
את צופה בפני
המפלצת העושה
שימוש בבשר כשלה
ביש הסכמת האדם
את יודעת אין מוצא
ממצב מקובל ומטופח
אין ביכולתך לשנות
שום דבר את שואלת
מה תפקידך חוץ
מסבל למנות ולצפות
להדגיש להגדיש הסאה


את בודקת מולך מי
מסוגל לעצור את זוועת
העולם ויודעת קיים
רצון שיכול לשנות
כיווני מגמה
אך הוא לא מחובר
לבשר הוא קיים בעצמו
לעצמו אין דורש
מלבדו לאחרת
בלעדייך לא היו טורחים
להרוס כל חלקה שקיימת
אלמלא את לא היו מגיעים
לגבולות אסורים
בגללך הם
שוברים כל מוסכם ועושים
לעצמם אלילים מכיעור מעשים
הם יפתיעו עוד פעם
בעוד מעשה בוגדנות ופגיעה
מכוונת בעצמם ובכלל
וככלל הם
יביאו עוד הרס בלי הרף
עובדים הם על כך
העיקר לעלות להוריד את הרף


נראה לך כאילו קנונייה היא
לייצר את עצמם כנגדך
כה גרועים ורעים
רפש הארץ
תהומות של טמטום
ריקבון של הנפש
ואין סימנים של די
להפך זה הולך וגואה בם
הצורך
לבסס את עומדם כחלאות אדם
אז במה מדובר את בודקת
ויודעת אין מקום לתחקור
את ממש לא רוצה לרדת
לעומקם של דברים באין עומק
כל כך גרועה המציאות בעינייך
המשא היומי כה מאוס
שאינך מוצאת פנאי אפילו
להפסיק את מסע הטירוף


תני בך סימן את אומרת
מזרזת עצמך
וכל מה שאת מרגישה
זה את אי היכולת
אפילו לברור
מתוך שלל הבנות
את תוכנית המקור
את נמצאת במצב רוח
פיזור של עצמך
חוץ ממה שקורה בו
לא ידוע אחר
עיסה של דברים חסרי חשיבות
החוזרים על עצמם שוב ושוב
ומונעים ראייה אמיתית של חיים
לא חיים באשמת מי נסחפים
תני בך סימן ואות
שני קו והיי אחרת
רווחי את חייך
ומצאי בפרצות דברים
אחרים על עצמך שידעת
נצלי את הכוח שבם
לחפש את עצמך בקמטים
של חייך את תראי
שאת כלל לא כזו
את תראי אותך כלל
אחרת וללא כל כללים
את תלכי לאחרת
תתבעי את עצמך לעצמך


את חושבת הרבה על
חייך איך את יוצאת מהם
ונשכרת בחיים אחרים
את רוצה לעשות מה
שיועדת לו ואינך מבינה
שכל הייעוד הוא עכשיו
לסבול את חייך שכך
את לא מוותרת ולא
ממסכת את מה שאת
לא מסוגלת לפרוץ אך
את לא מפסיקה לחיות
באמת יחסית של היות
את מצפה שיקרה משהו
איזה דבר שיזיז את עצמך
למיקום שבו תמצאי את
מקומך ובעצם את לא עושה
שום דבר להזיז מעצמך מגבלות
כי החלטת שאת מחכה לבאות
את מאוד לא אוהבת
את מה שקורה לך
את מאוד ביקורתית
לגבייך את חושבת
שאי עשייה מלבינה
את פנייך מראך לא יפה לך


הרבה מידיי זמן עובר
לטעמך שום דבר לא קורה
לא איתך לא אצלך לא יוצא
שום דבר טוב לאור ואורך
מעומעם את בעצמך לא רואה
שום דבר למעט מה שהיה
ומה שיש וזה אין עבורך
משעמם לך כל יום חוזר
על עצמו את בוודאי לא פורצת
עולם משנה מייצרת אחרת
מסביבך אפשר לציין שינוי
מזערי בתוכנה המקובלת
פחות התנגדות או יותר
קבלת הדברים כטבעם
את לא מסתדרת
עם יחסים של אמת יחסית
כזו המותאמת
לאיש המטריקס
ליכולתו לתפוס
את הקורות
את לא מקבלת
הנחות מונחות התחשבות
אינטרס של שלום בית
אינו מעניין אותך
רק חרב אמת
פולחת בשר
גובה את שכר הפשיעה


יש שינוי זה נכון
אך אמת כמו שאת
מבקשת אין
אין בנמצא מה שאת
רוצה שיקרה
צדק מוחלט ושלם
זה לא קורה מה
שאת מרגישה
שצריך להיות
עבורך
צעירות באהבה
זה שינצח את עצמו
יזכה
לחוש בליטופה
יראה עצמו
צעיר
יהיה צעיר ממש לעד


את הזקנה צריך למחוץ
בהרגשה
אח"כ מתחילה העבודה
האמיתית
למחוץ את עצמך
ממש
את הזקנה אפשר
לברור
את הפרות הבאושים
למצוא
להשיל כל ציפיות
המטרה איננה הצערה
אלא שינוי מוחלט
לעקיפה
לא ניצחון והכנעה
ידה תהיה תמיד העליונה
מיצאי את הזקנה בך
עימדי לרגע על טיבה
צאצאיה מרובים
פושטים בכל הכיוונים


אסיר ללא תקווה
מונה כל רגע חי
כמו אין הוא חלק מחייו
זקן אינו רוצה להיות כזה
הוא לא כזה כך הוא מרגיש
זקן זה מישהו אחר לא הוא
אך אי אפשר להתפטר
מהתפקיד להיפטר
מהזקן הוא לא מרפה
מה הוא חושב
כשבקופת חייו
נותר מעט
כשאין לו שום תקוות
ורצונות ממש
ודאי לא חלומות מחר
כלוא בתוך הזה
ממתין למשהו שיקרה
רק שלא יקרה לו מה
שהוא אינו רוצה
אליו להתחבר


את זקנתו את בוחנת
הוא עינייך להרגיש מה
הוא מרגיש איך הוא
מרגיש עכשיו הכל
זו הרגשה בגיל כזה
כבר אי אפשר לא
להרגיש את העולם
נגמר והוא בצד מיותר
ללא ערך כלל גם בעיניו
את מבקשת לעצמך
לחיות אחרת
את מבקשת את עצמך
לבחור אחרת
את מבקשת מעצמך
להשתנות כדי
להשיג אחרת ולא מסוגלת
אז מי את אם כזו את
מופסדת


את מתבוננת מבפנים עכשיו
ומשתהה מה את רואה
איך כל זה רק זה מספיק
להחזיק עולם ואנשים
יחסי תילי תילים של
אין חיים
את מבקשת לעצמך
להמנע מכלא שכזה
אך גם במקומך
את מרושתת בעולם
לא לך רק מסתגלת
בכל יום לכך כי כך
בחרת מאז גם אם
לא ידעת לאן תוביל
אותך בחירה תמה היתה
את שואלת את עצמך
מהו המשחק הזה
שיש לו כח כך להמשך
מעצמו ליזון להזין
את המשכו כמעט
ללא סיבוך ותקלה
חיים מזוייפים
ערימות שקרים
נערמות בכל זווית
ומהם מולד
מחזור חיים של שווא
סוגר לוחץ
כאילו אין דבר אחר
הכל ממשיך ואת
שלו עושה
כאילו יש דבר ואין
רק שקר יש


מהפגיעוֹת שלך
יצרת עולם
מה שנפל עלייך
קם עלייך והפיל דבר
נותרת פגומה
את מתבוננת בך
בעינייך זה אין מוצא
את פגומה כבר לא פגועה
לעצמך חושבת מה עלייך
לעשות עכשיו איזו פעולה
מהדרך הסתלקת מזמן
סטית בה לא הילכת
איפה את עכשיו
באיזו נקודת מוצא
מה עלייך להיות
ומה ערכך בָּכלל
יש לך שאלות
שלא נותנות תמונה
לא מציירות לך
דרך לא הבנה
פגומה פגומה


פגומה את מרגישה
אין עוזר במלאכה
להתיר את הפגימה
תוכלי רק את ובזמנה
ועד אז לדעתך פגומה
מנהלת את חייך רע
בעינייך הכל רע
אין טוב ברע
פגומה פגומה
מה שהיה שקורה שיקרה
שיהיה שהיה וחלילה חוזר
לא מרפה כמו זכרון דרך
כפוי שהוא רע בתמצית
לעיבוד הפרטים חסרה התמונה
ולהיפך חלקים שלפי תחושתך
פוגעים בשיקול דעתך הפגומה


את לא מסתדרת עם זה
שאינך רואה מה
שאינו גלוי בפניך
מה שחשוב לך לדעת
לא צץ לפנייך כי את רוצה
ע"מ להסיק מסקנות לטוות
דרך לנתב חיים בשל כך
בעצם אינך מתגברת
על יסוד החשד שאין לך
שליטה עליו הוא מוזן כל
העת ממה שקורה שוב
חוסר שליטה על חייך
כך נדמה לך
נובע מכך שאינך מסתדרת
עם מה שברור זה מכבר
את
לא מאמינה
לדבר לאדם
ודאי אינך בוטחת
בדבר באדם
וברור שאינך
חושבת שטובתך
חשובה לא פחות
משל שאר העולם
האמת היא שאינך בוטחת
בך מספיק ע"מ לבטוח
ביסוד שהוא את
ברור לך שכך
אי אפשר לזוז
אף לא מעט למקום
שהוא מעבר למי
ומה שאת


התדר שלך לא טוב לך
את משדרת אותו לעצמך
וכך מבטלת את
יכולתך להשפיע
את רוב כובדך על
המציאות ללא צורך
לאחוז בדבר רק להרפות
מעצמך את עצמך
לא תופלי לא תפילי
לא יהרס שום דבר
לא תסכני אף אחד
הכל יסתדר בעצמו
בזכותך אחרת בקלות לטובה
ללא סטייה מאמת ומצדק
לפי הלך דברייך
כפי דרכך ללא פגיעה
במה שצריך שיהיה
הפחד שלך לאבד
אחיזה במציאות פן
תתמוטט עלייך ועל
בעלי החיים שתחת
חסותך ותפקיר אותם
לגורלם חסרי הגנה
חייב להסתיים לאלתר
הם בהשגחת המקור
הפחד שלך להפסיק
אחיזה במציאות פן
תתפרק ותאבד את עצמה
כאילו היא אדמה לרגלייך
הינו משולל כל יסוד
ברגע שתרפי הכל
יפול אך למקומו


המאמץ שאת משקיעה
לסדר את מה שמתפרע
תחת השטח ומעל
יחסית לתוצאה הינו
משא כבד חסר טעם
כך את מרגישה כל הזמן
המאמץ שאת חשה
בסידור היוצרות שעושות
לפי כוחן מצב רוחן
מה שמתחשק באותו רגע
מוציא אותך בכל פעם
מהאיזון הנדרש לך להיות
זו שאינה צריכה לסדר
את התבנית כפי שראוי
לדעתך שתהיה
הלחץ שאת מפעילה
על עצמך בשל נקיפות מצפון
שאינך מקדישה מעצמך
מספיק זמן שאין לך
לטיפול בבעלי החיים
הולך וגובר ומפריע לך
לסדר את עצמך יכולה
אחרת לתת את מה שצריך
הלחץ שאת לא מסוגלת
מעצמך למנוע אוכל כל
חלקת שקט שבך את
מוטרדת כל העת ממה
שאינך יכולה לעשות
שאינך תורמת ע"מ שיהיה
אחרת זה שאינך יכולה
להשפיע מונע ממך את עצמך


הסבל שלך מרדיפה
אחרי כל מה שמראה
סימן החלשות סכנה
לקיום הפיזי של
המקום ושלך יכולה
להגן על בעלי החיים
שאת עצמך מסרת עבורם
הינו מיותר את יכולה אחרת
הסבל שלך הסזיפי
לעשות שוב ועוד
את אותו הדבר
ביודעך שאין טעם
כי תיקון לא יהיה
שינוי לא יקרה
הולך גודל ומסלים
עד שיקרה
את עושה מה
שאפשר לעזור
לעצמך בגבולות
המותר גם לו
לעזור אולי יתרצה
לבקש לעצמו אותך
מאושרת וכזה את
עצמו ימצא


האם זה ליבך שחסום
האם הדו-שיח מפריע
או מציאות של אמת
לה אין להתכחש
מעניין רק מעשה
לא פחות משינוי
כזה שיורגש
ראוי לאהבתך
את מקשיבה לעצמך
בוחנת את מה שאת
מרגישה את למודה
מקצה לקצה את ניזרקת
נחבטת קשה כשהוכרחת
להביט במראת האמת
המפלצת היא חלק
בדרך שלך
ולא לך השליטה


את בודקת אותו
מי הוא זה שאוהב
את כבר יודעת עליו
שום דבר לא עושה
עבורו לא דבר שנחשב
אם כך הוא נשאר זה
שעשה רע ופגע בך
ששינה את חייך מכאן
ומשם משך את עצמך
לכיוון לא לך
את בודקת את עצמך
מי את למול הרוחש
האם אותך הוא אוהב
זו שאת מזהה כאת
את המכלול כולו זה
שנהייה מעצמך איך
שנהיית לעצמך מי את
שעכשיו האם הוא
מכיר אותך כמו
שאת את עצמך מזהה


את שואלת האם מסוכן
הדבר האם מסכן
את מה שהקמת
לפחות לעצמך את
דואגת ולשלל חברייך
שאין בם אשם
בעלי החיים שתחת
כנפם את עושה
הכרות עם עצמך
והם תחת כנפייך
ללא דאגה לעצמם
אין ספק שהמפלצת טורפת
קלפים את הנשמה והגוף
כבר חיסלה לגמרי את השכל
ואין מענה מצידו של האיש
את מתעסקת בהצלה של
רגע לפני או אחרי
של דברים שאין שליטה עליהם
בוודאי את חסרת אונים
והם שהסכימו לתחילת
הדבר ונתנו יד נמרצת
להמשך לא תהו על קנקנם
אף פעם חדירה איפשרו
למעוז הנפש עודדו במרץ
לא יכולים לעשות כבר דבר
רק להביט בקורות של עצמם
ועדיין אין זעזוע אין חרדה
אין פחד ממה שהולך
וילך מעצמו בלי שליטה


את באמת מתפלאת
איך יתכן את שואלת
ששום דבר לא מושפע
הכל מתנהל כסידרו
את לא קיימת למרות
שנראה שנים כאילו
ביד רמה את שולטת
בכאוס
מסתבר שלא הסתבר
שכל מה שנראה כסדר
היה אובדן שליטה
מתמשך בכל מכל
אפשר לאמר עוד יותר
אי קשר למציאות
אי תקשורת איפה את
חיה את עצמך את שואלת
שאינך
את באמת לא מוצאת את עצמך
בעצמך במציאות מתועבת עלייך
את מוצאת את עצמך מתגוננת בפניי
חידלון שאין ממנו מוצא כך
נראה לך הכל סובב את עצמו
בעצמו לא נראה שביב דבר
שיש בו איזו בשורה אחרת ממה
שקורה מסביבך לנגד עינייך
חלם חוגגת עם סדום
ואת בים מעשים מזוהם
מנסה לתמרן החוצה ומעלה
ואין לאן לא כאן ולא שם
אין פתח אין בסיס לאחרת
האם גיהנום ירשת את שואלת
ובכל אופן לא מוותרת
ולמרות שדבר טוב לא קורה
להפך גרוע יותר ויותר
את עדיין טורחת להשמיע קולך
להפעיל את כוחך שאינו מספק
אלא לגרד את הכאוס


חבורה מעוללת שכך מתהוללת
בין מעשה לארוע כך משתוללת
בלי ריסון מחשבה זכרון דרך
גם אם יש הוא חסר השפעה
הוכחת שכל מה שלו את מסוגלת
זה רק הקטנה מעטה של הנזק
דיגדוג של הכאוס הבלתי נשלט
שנוצר מחוסר משמעת הפקרות
של ממש רע נרכש תובנות שהיו
פעם טוב הפכו על
פיהן את עצמן


את שוברת ראשך בלמה ואיך
את צריכה מאבק אין סופי
חסר טעם כך התברר כנגד
זילות של חיים חלקי ביצועים
עשייה גרועה שימת רגל
בגידה בכל ערך בשביל מה
את צריכה מאבק שאינו מביא
כל תוצאה טובה רק רע
מתמשך שמוזן מעצמו
עובדת חיים ברורה
טיפשות ורוע ושיכחת עצמך
הם מתכון השמדה של
טוב אם היה
את הדברים החשובים איננו רואה
הכל תחת אפו במיוחד
המפתח לאור אין בלתו להפרות
גם חלקת מוות שהיא מנת חלקו
ואולי הוא איננו יכול
להסכים לאבד את עצמו כי
פוחד לאבד את עצמו
זה שאין כבר ממנו דבר
למעט חשיכה כבתחילה


את הדברים החשובים ביותר
הוא לא מספר לעצמו
כל כך הרבה שנים בתור
שבר כלי הוא כבר לא
זוכר להיות גבר בוודאי
לא שותף לדרך כל כך הרבה זמן
את הדברים החשובים ביותר
איננו עושה הוא מסתפק
בקמצוצי יחס לעצמו ובכלל
הוא דוחק כל מחשבה מעבר
לעסקאות הישרדות ומחבל
בכל חלקה טובה לידו
את הדברים החשובים ביותר
הוא כבר לא זוכר או שאיננו
יודע או שאינו רוצה לזכור
הוא מביא על עצמו עוד צל
שחונק את אורו אין
בלתו להעיר מעצמו את
עצמו ואם לא יזדרז לא
תיוותר לו חלקה טובה לידו
יחבל בעצמו ולא עוד
בעלי החיים הם החי
המייצר את חייך לא אנשים
כי המה רעים בעינייך
ירקמו עור וגידים ויביאו
מחר מחרתיים עתיד לעצמם


את רוצה ללכת מחיי
ההפקר מסביבך ולהיות
לזולת חשיכה נעלמת
העיקר מזור ובשורה לחי
להביא ושוכחת שאין זה
הסדר בסדר אלא ללמידה
לו יודעת היית את סוד
הקיום והסדר אולי היית
מקדישה אור למידה
וחיים היית מביאה
למי שאין לו סיכוי אלא
לסיים במהרה את חייו
חשוך כבתחילה
את לא מסוגלת להרפות
ממות חתולייך המוות לא
מרפה מהחי
החשש הקבוע מפני גילוי
סימני מחלה שסופה מוות
לא עושה אותך טובה
לעצמך ובכלל
בשר מבשרך הם אהובייך
את פוחדת לגעת שלא ישבר
בך ליבך עוד יותר
בודדה נאבקת כנגד
הבלתי ניתן לשינוי
וחושבת איך אין זה הוגן
שהרי את אוהבת
איך יתכן שהחי מת


אהבה היא סיפור שצריך לספר
אין אמירות של אמת בלעדיה
אין אהבה מתקיימת
אלא בדברים הבאים
מחשבה היא כוח ורגש
הוא מוח ובלי רוח לא
יסוב שום דבר
אין לייצר מציאות אין
אין עשייה שתשווה לה
אהבה היא תצורה לא
מקובלת במטריקס
לה את דרכיה
והן נסתרות
מהכלל
המציאות הסובבת היא
נטל של סבל של אין
אמצעים לקיום למעט
של דוחק מתח ולחץ
שרידה של הגוף


את הדברים החשובים ביותר
הוא לא מספר לך
הוא לא מספר לעצמו את
מה שחשוב באמת
האמת היא ששום דבר לא חשוב
למעט מה שלא קורה
כל מה שקורה הוא אמצעי
של קיום
קיום אמצעי שום דבר
לא יותר מזה
הערך היחידי הוא
עשייה למען החי
את צוברת את מה שקורה
אל תוכך מתבצרת בהגנות
כפולות ככל שהקליפה הולכת
ונהיית דקה יותר הרווח בינך
לבינך הולך ומצטמצם
את פוחדת שאם תגלי לעצמך
על עצמך את המשימה הבאה
לא תנתן לה הרשות להיות מנהיגה
ושוב תמצאי עצמך עושה שום דבר
כמציאות כדרך כזה כל מה שיש עבורך עכשיו


את דוחפת לגרונך את
מה שעולה כל התכנים שאינם
מורשים לצוץ נבלעים שוב
ושוב ע"מ להשיג שקט ריגעי
ע"מ לא להזין קונפליקט קשה יותר
מי שמסכים למה שקורה
הוא גם את אבל זו
שבך מתנגדת חיה וקיימת
מתחילה באסטרטגיה ונלחמת
את נלחמת בתחושות המיידעות
שלך לא רוצה לדעת את
הידוע והבלתי נמצא בתודעה
זמינה איכשהו את מצליחה
להתמודד בזמן עם מה שקורה
ביודעך שכך אינך יכולה להמשיך
ובכל זאת את ממשיכה באותה
רוטינה זמינה זו שצועדת
במקום ובמקומך ומייחלת
למשהו אחר לא משנה מה
העיקר שתהיה זו הפסקת המוכר


מכשיר הסבל מביא
את החיה לאנושיות
ראשונה במעלה שלה
כלי טהור של אהבה
משוחררת מעצמה
היא זוכה בהכרה
האדם מוכשר לפי
בחירה כל סבלו
הוא אשלייה של
מציאות והשגה
אם ירצה ידע
את נתיבי ההשכלה
או ימצא עצמו טובע
נמוך משהיה
בסבל שבשמו נולד
במקום לשים לו קץ
בעלייה במדרגה
אמרת לה אנו ניפרדות
כאן אבל שם אנחנו
כל הזמן תמיד ביחד
לתמיד אנו נפרדות כאן
במחלה שלך שמסיימת
את חייך כאן אך הם
שלמים במקומך אין פגיעה
היא הביטה בך כאן ושם
כבר כמה אנושית היא
עכשיו רגע לפני שהיא
איננה בחייה היא שלמה
הפסקת הסבל מתבקשת
את שלה עשתה ונעלמת


הוא שאל מה את מבינה
מהחיים שלך
את חושבת שהם לא שלך
ולא לך הם עומס שעמום
שמיוצר משגרה שאין
בה כל עניין אין בה
פתח יציאה נראה לעין
במהרה
את חושבת איך את מבינה
את החיים שלך
ומוצאת שאת לא מבינה
את מכירה את שורש
הגלוי של הדברים כולם
הם סתם ואת במרכזם
את הרבה חושבת
על מעט אין על מה
שום דבר אינו אחרת
משהיה לפני עכשיו
שביר מתחת לפני השטח
האמת לא מרפה ומושכת אליה
כל מה שנקרא אהבה
במבט של חיים לא עומד
במבחן המציאות מה שנקרע
אהבה בשבילך קודש קודשייך
בוזה וטומא כך שאין לך
את קודש קודשייך מה שהחשבת
כחשוב ביותר לא קיים עבורך
חייך אינם העיקר
מה שנותן אותותיו הוא חוסר
הקודש ביזוי יחסים עם אחד
וכולם מותיר חוסר ערך ואין
נקודת אחיזה אין הבנה איך אפשר
מבסיס שכזה להרים את עצמך
לדרכך את חלולה במציאות
עגומה לא מסכימה לעשות שום דבר


את רואה את שקורה
מזמן אין לך אחיזה
המציאות המתקבלת היא
הרצה שלה להפטר ממנה
אין בה טעם למעט הדגשתה
את מוצאת עצמך נילחמת
בשדה חרוך ואין על מה
את מביטה מעל המתרחש
האדים המתקבלים הם אלו
המבשרים חורבן צפוי ואין אחרת
העדים לכך הם אלו שידם בפועל
מסיטה את חייהם שוב ושוב
מדרך לסבל שפישרו אין דרך אין
דבר אין למעט יש דרך סבל


את מסתכלת מלמעלה
על נוף המתרחש
במרחק מתקבלת התמונה
כאוס מחשבה העדר
רגש כמו מייצרים את
עצמם שוב ושוב בקובעם
שיאים של אטימות למתרחש
זו ההתקדמות היחידה בכיוון אין
מה שקרה וכל הקורות
למען הטוב נעשה והולד
למען יקרה עוד שינוי רק
מרע יוולד לא מטוב כי
אין טוב כך שאין לך מה
להלין ולטעון שום דבר
לא קורה לעצמו אלא לך
ע"מ שיצא מהטוב שהוא
את טוב שהוא את
את שהיא טוב


לא עשית רע עשית את שלך
ורע זה מה שיש אין טוב כך
שאין להביט לאחור ולאמר
היה אחרת אפשר כי לא כך
וסיבלך היה כל הזמן כך
או אחרת חשבת שתוכלי
לשנות להסדיר קיימות וקיום
ולא כך לא הצלחת על דבר
אינך מסוגלת לשלוט אולי על
עצמך ואינך מוותרת לא טוב
מי שלא עשה רע
ורע נעשה לו וסביבו
והוא מביט על עומדו
ומשיק סיבלו ורואה
שאין להתיר את שנעשה
כי אי אפשר ואין לו
שליטה על שקורה
ומה שהפך על פיהם
את חייו ממשיך ועושה
בו שמות יפסיק את סיבלו


את נחנקת מכך שאינך
יכולה לעשות
לא לפי צדק
ודאי לא אמת
ידייך קשורות מאחור
את רותחת מזעם
חרבך בנדנה פעולה
אינך יכולה להוציא
רק לשבת בשקט חנוק
מדמעות של כאב
על כך שעושה את
מה שצריך בגדרות האפשר
לא עושה מה שרוצה
את למחוק את גזירת הזמן
את כועסת בלי די
על איך שהופקרת
ונבגדת באופן רציף
ובדוק כולם כאחד
במיוחד האחד שהכניס
לתוכך תכנים שגזורים
ממקומות לא לך
שעיוות את חייך ומנע
מה שהגיח היה מיותר
ומשפיע רע ומכוער
מטריד ומציק וסופו לא נגמר


את רוצה בלי כוחות
לשנות סידרי עולמות
זמנים לבלבל כך
שגם את לא תעמדי
במבחן הזמן ואמת
העניין כל דבר תלוי בדבר
את סולדת מכך שניטלה
זכות בחירה ממך והלאה
חייך אינם בידייך ללא אמצעים
לעזוב את הכל לשנות
להחליט החלטות להפוך עולמות
את חושבת איך לסדר
את ים הדברים
את הווה החיים
כך שלא יפגע בך
ואינך יכולה אלא להיות
פגועה כי פגועה את
ואין ביכולתך לשנות
את מה שהיה ולמרות
שנראה שהמוות יכול
לשנות מציאות
הוא לא יכול אלא לברוא
מציאות אחרת שאינה
מחוברת למה שבחרת לשנות


בתוך ים הדברים
שדבקו בך את מנסה
לתמרן מכאן ולכאן
שלא יגעו בך אך אי אפשר
עוולות האחר ממולך
ממלאים עולמך ברע
בלתי אפשרי לטיפול
מכאן ומכאן אין מוצא
את מוצאת שהמוות
יאה לסיים הדברים
כך שלא יהיו בבחינת
העבר לא היו ועתיד
שבהם לא יפגוש בך
בתוך סבך הסאוב
במחנק הבשר שסרח
במציאות הבחירה
שפישרה חורבן
עמד צל אדם
והביט בסוף העולם
תמה איך אפשר
מתמרות העשן
לייצר מה
שהוא טוב
שהרי הוא
לא הצליח
למרות שניסה
בתנאי גן עדן
הרס הוא עולם








