זה הזמן לשבירת הלב
באמת
לכל אמיתותיו
לעשות בחינה
זו העת לספר לעצמך סיפור
משולל עברים
בלי עתיד ואפילו הווה
זה ברור
לא טיפול בנושא הכאוב
כמובן שהכל ללמידה
הכל פתח
היה ונשאר
את לחקור לא רוצה
ממילא תשובות לא
מתקבלות כך סתם
בשלווה הנחתה קשה
לעיכול זו הדרך
להוציא מאיפוס טלטול
אובדן של מרכז הכל
שיוצר תוהו כאוס
כיאה ליוצרות
אז מהי היצירה
את שואלת אחרי
המון לימודי דרך
וידיעה מסקנה משלך
אותה את בוחנת שנים
שעמדה בלוחות הזמנים
של כל השלבים
ללא פגימה
בהמון חידודין
נותר לשער שלבד
תפקידך לא נגמר
ואת צריכה להמשיך
לחפש בעצמך גם
ללא אהובתך
החיה שהלכה
אז מה הלמידה
את שואלת לא מפספסת
עוד הזדמנות לפצח
חידה מתמשכת
שנשארת עצמה
תשובות לא שולפת
מותירה אותך בשלך
לפי שלך נאמר
"סיימתי תפקיד"
כואב עד מאוד מעשה
הפרידה של חיה
נטישה גם מוצדקת
בהמון צידוקים אינה
מהווה נחמה לקרע
חיים של ממש
שאין לו מחליף
חיה שעוזבת אותך
איננה נוטשת עמדה
אלא ממשיכת דרך
שלה ושלך יחדיו אתן
בסירה אחת בין עולמות
מפליגות כל אחת לקצה
אחר של עשייה עם עצמה
יכולת הספיגה שלך
בתרתי משמע מצויינת
במיוחד אהובייך
את יודעת לקחת מה
שצריך ממה שיוצא
לפועל לעשות מזה
נדבך לעצמך נדבק
בך ולא הולך לאחרת
מה גם שאין לך
דרך אחרת
מזו שאת כבר
עושה
מה שאומר שאת
מתפקדת כבורג
באיזו מערכת
מחוסר ברירה
אם כי בשלמות
של בחירה
עם זאת
יש לך תנאים
עליהם זה ברור
לא תוותרי ועד
אז את בתפקיד
עושה מה שצריך
מה שמורגש כנכון
מה שנראה כאמת
Plan A B
ועכשיו C של כאוס
או Creation
את סיימת בזאת
"לתכנן" גם את
המעט שהרשת לעצמך
פעם
את למודת שינויים
בתוכנית חייך
הם תמיד מגיעים
במחיצת המציאות
הקודמת והצבת
העתיד כסיוט
את לא מתרשמת
כמו פעם מאובדן
החיים שהיו לך
ממילא לא נחשבו
אצלך כחיים
רצויים אלא צו
התוכנית בחוסר אונים
את מביטה בחייך
הכל מתגמד מצטמצם
לכמה שורות הכל
ללמידה אמת משתנה
מתחלפת הופכת עצמה
לחסרת ערך
עם מה יצאת את שואלת
לאוויר העולם השונה
ויודעת זה לא הזמן
תשובות לבקש
ימות המשיח לא יגיעו
כבר ברור וחתום
אין אפשרות לשינוי מה
שנקבע שלא יציל עולם
אהבה במקומה עד
תיקצר ברינה לכבוד
דורשי האמת דורשיה
ההולכים בדרך שאין
בה פשרות מציאות
יש רק מה שיש
כבר חיית תהומות חשוכים
אך זה שקרה הינו סופי
ומוחלט ואת כידוע הולכת
לבד והפעם לבד בלעדיו
העכבר כבר לא רץ
הוא רוסק לא קיים
כבר מזמן מי את
שעוברת מכבש חתחתים
עוד ניסיון של תכנים מה
לך ולהם על דרכך מוצבים
בוודאי לספק את הדרך
זה הרצון את מחוררת
את תמיד רגועה ושקולה
גם כשאת מרגישה שוב מרומה
וחסרת תובנה תופסת
ששוב נשמט עולמך מתחתיך
שאין כבר מה שהיה לא יהיה
לא היה אף פעם ובשל כך זה קרה
תחושת הלבד אינה אפשרית
לך את אזוקה עבותות
שאין פשר להן באנוש
זה חיבור הבשר אל
האין בעוצמות של כבידה
ומשיכה אל משהו עצום
מאיר חשכה
המפץ הגדול זה היה
את נפוצת לכל עבר
רק לא ידעת שזה כך
את עטופה במגן מהדק
היסטוריה כל כך ארוכה
חסינת הדף מחוסנת
קריעה ובכל זאת
הרגשת מסתיימת בראשך
עלו הדברים בתוכך
חשת את אי קיומך אי
של חיים אבודים
אין להולכת בדרך
אלא את עצמה את
העושים במלאכה
והוא בכל פינה
ככל שתתמידי
ובכך תעמדי
תצאי נשכרת
מכל כיוון אפשרי
גם הם צריכים
להבין חייהם
בידיהם בידך
יש רק להרע
את מזיקה
זה היום
רק ניתוק מוחלט
ובינתיים נתק ככל
האפשר כמה
שפחות חיבורים
אישיים ועדיף שכלל
לא תדברי
ענייני עבודה ותו
לא כל השאר
הוא מזון ליצירת
רע מאוד
כשפרשת כנפיים
הן היו מוכנות לגמרי
פרצת באחת פרחת
והיית מוכנה למי
שתמיד היית את
הוא נזרק אל הצד
כמו כל כלום שנלקח
ממנו דבר ששלו לא
היה אך לשמור לא
ידע לא יכול לא רצה
והפסיד ונשאר כלום
מלא זוהמה
זה שחשב שיש לו כוח
להשפיע דברים להניע
דימה שקוסם הוא לשנות
הוא יכול איך שירצה
כבר מזמן יודע הוא אפס
המציאות היכתה בו בהלם
תמיד היה כלום
אח"כ הפך כלומניק
אח"כ בכלום הוסף
דבר עבורך ע"מ
לפתח אותך לשדרג
זוהמת המיאוס הסיאוב
של עצמו גדולה מכפי
מידותיו עולה על גדות
מיכלו זה שפעם ניתנה
בו הזכות להכיל
אהבה וידע מעל מידתו
האיש שאינו סובל
אותך סובל כל כך
עד שמעדיף לשנוא
אותך ע"מ להקהות
את הסבל שלו מעצמו
שונא אותך העיקר שלא
יצטרך לראות את עצמו
האיש שבז לעצמו
אינו מוצא בו חוליה
אחת שלמה בעמוד
שדרה לא קיים שונא
את עצמו במידה
שכזו על אהבה
אין מה לדבר רק זוהמה
האיש שעדיין שונא
אותך וכבר הרבה
שנים סולד ממך
זה שעבורו את
מצפן לעצמו שאינו
יכול להתמודד עימו
אוהב/שונא אותך
האיש ששונא אותך
ומדי פעם אוהב אותך
באמת דואג לשנוא אותך
כל פעם מחדש
ע"מ לא לאהוב אותך
מדי פעם כי
אינו מחזיק מעמד
כאילו סיבלו ישכנע
אותך לעשות מעשה
שיציל אותו מעצמו
כאילו את יכולה
בכלל לעשות עבור
מאן דהוא משהו
שרק הוא יכול לעשות
בעצמו לעצמו
את עצמו
זה ששונא אותך
הוא איש שאוהב אותך
זו שכועסת עלייך
מאוכזבת ממך
זו שמחפשת בך ניחום
היא זו שבחרה להיות
שבר כלי שבר גוף
שבר כל וכך כולם
מסביבך כל אחד
תולה ציפיות ותולה
את עצמו בעדן
לא יגיעו אחרת
ואחר לא יפציע
יפריח שממת מוות
זה מה שיש ועם זה
צריך להגיע אל
הלא נודע לך כרגע
אלו האנשים את אומרת
וזה כל מה שיש
בעולם שלך זה מה
שקיים אין אנשים אחרים
האם זה כל מה
שיש באמת ואם
תחפשי במקומות אחרים
יגלה לך אחר ואחרת
זה כל מה שיש את
סורקת עבר והווה
ואיך שאת לא הופכת
אין משהו אחר
ממה שיש זה עכשיו
שהגעת אל קצה
מגדל השממה של
אדם שאינו אלא בדל
כל עוד את קיימת
תפריעי להלך הרוח
של כל דבר טוב
תנוצלי לרעה בידי
אדם שאינו מיומן
אלא ברע נבער
נפש קלוקלת שאינה
יודעת דבר מלבדה
את מנסה גם כשאת
אומרת אחרת עדיין
את עושה מעשה
מיותר מבחינת העתיד
את מכריזה שאינך
מעורבת ובאמת את
משועממת מלשהות
במקומם אך אינך
מתחשבת בתקווה
לא מבוססת ומשחקת
משחק שסופו אי הצלחה
את שואלת את המקום
למה הוא הורס עצמו
מכער מכחיד קסם
הוד קדומים
משנה צורה ומהות
מה זה משל ונמשל
או נועד להציק לך
לבחון עמידות נוספת שלך
לנוכח אובדן יופי ושלמות
או פגיעה במרקם הירוק
המגן הוא המפתח להבנת
כל הדברים כולם
את ממתינה להסבר
ועד אז האם
הפכת להיות קשה
קשוחה מדי
לטעמך
את נחושה
לקחת את
מה שמגיע
לך ולבעלי
החיים שאת
משרתת הכי
טוב הכי
נוח הכי
בגדול
ולא פחות
את צריכה
אמצעים לחלום
את רוצה מידע
ועוד בסיס להכין
את עצמך לבאות
את מנסה לייצר
בעצמך מציאות
כל יכולה ע"מ
לא למצוא את
עצמך מוגבלת
לא יכולה לעשות
שום דבר
זו ממש המתנה
חוץ מזה הכל
בשיגרה כל יום
שעובר מקרב את הקץ
לו את ממתינה מזמן
קץ הקיצים הוא רק
התחלה לא נוחה
צריך יהיה להמציא
מציאות לתמרון
ועד אז השיגרה
צריכה לרתק זה
מה שיש אותך
במקומך למעט
יציאות פה ושם
את כרוכה במקום
והוא משנה את דרכיו
את מחשבת
תרחישים בודקת
איך כל שהובטח
יקרה בסופו של
דבר כי הקץ
הברור הקרב
מה לו ולתוכניות
הנוגעות בך
את לא מצליחה
לתאר לו"ז אפשרי
הכל מעורפל עדיין
את לוחצת חזק
את עצמך לדעת
זה בערך כל מה
שאת יכולה לעשות
גם אם חסר טעם
זה העיסוק שלך
את מנדנדת לעצמך
בחוסר אונים ידוע
מראש לחפש בעצמך
עיסוק מתבקש ואין
מבקר עד בקר
הכל אותו דבר
מה חדש
הכל קורה לידך
בהילוך איטי לטעמך
משיכת זמן לא מיותרת
ואת שוב בודקת
איך את משתלבת
בשלב זה לא מסתמנים
חידושים מעבר
לשיגרה המדוייקת
שחוזרת על עצמה
כמו לא
נפל דבר
אין המעשה אלא
קיום מענג עבורך
אך חיים לא יקנה
לך אחרת תגיע
בעיתוי שנקבע
חד וחלק
יעשה באחת
גם אותך זה
יפתיע יהיה
ויתחיל בגופך
הוא זה שיכבוש
עבורך קהלים
בפריצה של חיים
לגמרי אחרים
ערב רב של דברים
שום דבר לא נראה
כקצה חוט הכל
שיגרתי וקיים גם מה
שלא במציאות המקובלת
את ממשיכה לבדוק
ממילא ממתינה
לבאות אך עדיף
לך את לשנות
לא להמתין לקורות
את מנסה
לקדם עניינים בקונספציה
חוקרת בודקת
מקום אפשרי עבורך
איזה תוכן יהיה
בידייך לרקום
לאחרת
את רוצה לעזוב
את רציף שממונך
את כל כך מוכנה
לכל מטלה ומשימה
שום דבר לא
יהיה מעבר
ליכולתך לטפל בו
את רגועה מספיק
ע"מ לעבור גבולותייך
את מוצאת את עצמך
שוב במצב המתנה
למשהו שיקרה בחייך
את משוועת עיסוק
שיתן לך סיפוק
את שוב מגששת
בתוך אי הבהירות
אחר תפקידך המיועד
איזה עיסוק שיספק
לך חדווה בחיים
לא חיים לטעמך
אז היכן את
באותה התקופה
חשת משוחררת
תקיעות זמן
ממושכת
מעוגנה נפרדת
מי שנותן אור
בעולם הולך ומושמד
מי שנותן לכך
יד הולך ומושמד
מה שיוותר זה
עולם שפעם היה
מלא חי שיהיה
מצומצם באדם
בליבך את קשורה
כמו בכל נימי
תודעה לחיים
שלפי העולם
בדרגה נמוכה
ולכן אפשרית
השחיטה הגדולה
את מנסה
לנער את עצמך
מהכובד רובץ
כמו מוט בליבך
נעוץ לזוז
את לא יכולה
בלעדי פתרון
למצב את צריכה
אמצעים לסדר
חיים שלקחת
על עצמך
לשפר
מה תפקידן
בחיינו את
אומרת כי
הרי אין
שאלה משחר
בריאה עוד
טרם הולד
האדם הן
היו המקור
הן תמיד ברקע
שזורות בכל
נים שקורה
אין תוכן שהן
חסרות בו
נראה שהכל
סובב סביבן
והן סובבות
את הכל
ואת העיקר
אשם או עצב משא
כבד או כאב
את מנסה לברר
מה חלקך
במה שקורה
עם החיות
אז מהי אשמה
אם בלי הכרה
היית שותפה
בלי אזהרה
אין אפשרות
לבחירה בין
טוב לרע
את שואלת למה
טראומה מעירת
מחשבות איך יכולתי
למנוע קבוע מראש
ופה את ניכשלת
מביאה את עצמך
לא למקומך לקבוע
מי יחיה מי ימות
את צריכה להיות
מה שאת יודעת
שאמת ונכון הוא
ברגש לקבל את
שקורה זו האמת
ונכון הוא ללמוד
ולגדול וכאב
הוא המורה והדרך
את בעצם לא מוכנה
לרגע לזכור את
עצמך יודעת אמת
של הדרך שכך זה
ואין מעבר למה שמוסכם
מראש בתוכנית מתואמת
בטעם וסדר מראש
ובכל זאת את מקשה
מבררת מה יכולת
לעשות אחרת מה
עשית שגרמת שכך יהיה
מה לא עשית שהיה
נכון ואמת מה עשית
שניטלו חיים ממך
את לא מרפה מתחושת
האשמה את כל כך
בטוחה שיכולת למנוע
את מה שקרה למרות
שאת יודעת אחרת זו
הגזרה שזורה בתבנית
החיים שהם את בדיוק
כמו כל אפיזודה אחרת
הפתעה אשמה
מצב לו לא היית
מוכנה איזה פחד
מלווה אותך כל רגע
ורגע את מוכנה
לפגיעה מצפה
להודעה מנחיתת
כאב בנוסף למה
שכבר יש לך
כאוס הולך ותופס
את מקומו הידוע
מראש זה מה
שצריך לקרות ואת
את עיקר העשייה
מרגישה שעשית
עכשיו תפקידך
להנחות את עצמך
למקום טוב יותר
עבורך
תגובות למה שקורה
מתפרשות כשיעמום
ואת שלא אוהבת
תחושות שכאלה
בשמחה נפרדת ממך
מגיבה
את מרגישה הקלה
לא ממש מודה בכך
שאת מניחה לדברים
שיקרו בלי התערבות
מיותרת שלך
את משועממת
באין לימוד ולמידה
את משתעממת
רוחך לא ממריאה
לעניין את
לכודה בקורי
המציאות המוכתבת
כבולה לעצמך
את מחפשת עיסוק
שיביא לך שמחה
שיחזיר לך אותך
עומלת למען אחר
אחרת למען עצמך
עם אלו קשורה
את ללמידה על עשייה
משותפת אין מה לדבר
והלמידה ברמת
גמול ותגמול מכבידה
את מרגישה מעוכבת
בכל רגע איתם
אלפי פעמים שניסית
למצוא פתרון
למצב שנראה לך שטותי
מצאו את עצמן
חוזרות כלעומת שבאו
ללא הישגים
את לא מצליחה
למצוא דרך ללב ולשכל
ואולי זה לא תפקידך
אין עם מי לדבר
ועל עשייה אחרת ממקור
אהבה אפשר רק לחלום
שנאת חינם מובילה
רחמים עצמיים עצלות
וטפשות לשון רע
חשיבות עצמית טינה
וקנאה וכל מה שבא
העיקר לא להשאיר
מקום לאחרת
הרבה מאוד זמן
ואת עדיין לא יודעת
בפני מה את עומדת
מי אלו האנשים שאיתך
את לא מוכנה
לקבל כעובדה הכרה
מצומצמת כל כך שינה
עמוקה מתפרצת
בעיוותי נפש קשים
גם הכבידה מכבידה
אין אפשרות לתזוזה
ואת שאינך מסוגלת להיות
פה וגם שם וצריכה את
לא מצליחה להשלים משימות
חשובות לטובת אדם וחיה
כל יום אותו הדבר בכל
יום את מתחילה וכך מסיימת
בדחיסה מעוותת לא בתאום
עם עצמך ומה שצריך
בכפיפות לנסיבות
ומי שמניע ומה שמניע
גלגלים של עולם הן בריות
האדם שזהו מטה לחמן
לעשות ככל שביכולתן
את מתחילה להבין מהו זמן
סבל זמן אושר את מכירה
מזמן לא קיים שום דבר אחר
מלבדו ואין מסביבו דבר
זמן סבל הוא כאוס הוא
המקום בו הדברים נפרדים
אין חיבור למקום אין חיבור
של רצון להיטיב לעצמי
הזולת אינו מעניין זה
רק הקיום העצמי או אי
הקיום שנשמר בקפידה
זמן שלא קורה שום דבר
בזמנו בסדרו לפי בחירה
סחבת אין סופית שנסחבת
שום דבר לא קורה בזמנו
יש לחימה אין סופית לעשות
מה שצריך בזמן אך זה
אינו משתף פעולה ונדחה
את מרגישה קָשָה
רואה ממרחק את
מה שקורה
שלא תתעכבי
בדרכך בשל
מה שיש ובעצם
את תקועה זמן הרבה
האם בשל כך הן מתות
הן רוב חייך
האם המיתות
מקשות את ליבך
מחסנות מפני
הכאב שקיים בך
האם את עומדת
בכל כהכנה לבאות
האם זו מכינה
למשהו נורא
את מחמיצה
את עצמך
כך או כך את
לא משיגה אותך
את מאבדת במקום
לפחות להשיג
על חשבון הקיים
לעצמך אינך מוותרת
את עושה כל מה
שצריך ומעבר לכך
את חסרת אונים
מה בא לאמר
המוות הרב
את דוחקת לדעת
בגופך את סופגת
את מה שקורה
דעתך לא יודעת
דבר מתבקש
להניח לרגע
אולי את צריכה
אין סיבות למעט
עבודת הבריאה
הליכה בדרך חיים
שהיא מוות
מתנת האדם
לבוראו
את שואלת
למה החיות
שלך מתות
בלא פרידה
האם לא הקדשת
להן זמן אהבה מספק
האם היה אחרת אפשר
מעבר למה שנתת
אולי לא היית פנוייה
מנעת מהן אותך
את אוהבת אותן
אין לך רגע
לא מנוצל
את לא
תפתחי רגשות
אשם זה מיותר
ובכל זאת את
שואלת למה
שווה לך זה
שאותך שונא
למה הוא משמש
לך איזו למידה
מכאן יוצאת
למה צריך לך
חיים עם אוייב
חייך – מועדם קצר
תקומתך קרבה
ובה לא ימצא מקום
לשום אדם שלא
יחליף עצמו למי
שאת רוצה
עדיף לך כך
בים השנאה
להיות את מנווטת
בין רע לפחות רע
בין מוסכם עלייך
לפשרה מטרידה
את נאמנה לאמת
הפורצת אך
תפקידך הוא מעבר
להסכים עם כל
מה שקורה
טיפשה ארורה
בלתי נסבלת
נושא לשנאה
ממושכת כמה
את מנוולת
רק להקשות
את בוחרת
את מחנכת את
מה שאי אפשר
לשנות ובכל זאת
מתעקשת במקום
להניח לשקר לרע
לנפשו יתרוצץ
הרועץ יעשה
כל פעולה
שטובה בעיניו
את מחנכת
כך את נתפסת
אף אחד לא
מכיר מי את באמת
אפילו את לא
יודעת עלייך
רק ברור לך
ששקר אינו מקובל
בדרכך הושם
בשבילך לרועץ
ע"מ להחמיר
את המצב
נראה ששנאה
אפשר לך לחוות
רק ממי שאוהב
אותך רק אלו
שיודעים מי ומה
את יכולים כך
אותך לשנוא
משקל שנאה
בקנה מידה
מספיק להבין
שאותך אי
אפשר לאהוב
זה לשנוא או לחדול
מיחסים איתך
חרטה של אמת
אינה מיוצרת
אלא אצל האדם
הרואה את מעשי
מי שהיה וליבו
נחמץ על פגיעתו
באהבה שהוא עכשיו
חרטה אינה יכולה
להתקיים בעת המעשה
מחילה אין בה תועלת
כל עוד מתקיים המעשה
צער אין הוא מספק
אם אין כאב לו מלווה
עד שלא תתקיים אחריות
מלאה של המתחרט
לא יווצר האיש שידע
להתחרט לקנות את עולמו
ובזכותה להתחדש
חרטה אם כך היא
הקלה מתחושה
שאין אני מוכן
לשאת אותה
אין לה קשר כלל
עם פגיעתי והיותי
ממשיך עם
עיקשותי להיות
זה שבסופו
של תהליך
יצטרך לחרטה
לשם שינוי
מהי חרטה
פרץ הכרה
ומי צריך לה
מי שלא בהכרה
של מעשיו רק
יודע טוב מרע
מה שיש בידיעה
מתחרט הוא מי
לעצמו מבקש
מוצא מפרץ
רגשות אשם
בהם לא מעוניין
את לא מתחרטת
את בוחרת משלמת
מתוגמלת אך לא
מתחרטת את עצמך
את מנווטת בהכרת
טוב ורע נכון
ושקר אחריות
לוקחת מתקנת
מה שמקלקלת
אם פגעת שינית
סידרת תם וחסל
את בודקת על מה
את מתחרטת
ומוצאת שאין קיום
לחרטה אצלך
את לא מתחרטת
את חורטת מעשים
בדרכך את מלמדת
את עצמך חרטה
היא תולדה של
בחירה לא נכונה
רעה מעצם היותה
צריכה לחרטה
לשם שינוי
את בודקת חרטה
אם היא קיימת כלל
התשובות שאת שומעת
מסדרות תמונה של
חרטה בערבון מוגבל
בתנאי והעיקר שהנוחות
לא תפגע = אין מעשה
הנוחות והחרטה אין
להן מקום אחד
עם חריטת הלב
בצמתי בחירה
בתפר קיים בין
מחשכים לאורה
יש בינה וחוכמה
ועיני בחירה
באותה הנקודה
יש את כל הכלים
להבין דברים
ולראות מעשים
ולבחור בטוב
לא ברע באמת
לא בשקר אפשר
לעשות מעשים
יש עוצמות וכל
הכלים ניתנים
הכל מלבד רצון
התלמיד זה שלו
בחירתו בחיים אחרים
את שואלת
ואיך יעשה
מי שאין בו
חוכמה ואין
הבנה ובינה
ושכל בטעם
של פגם
מהיכן יביא
בורר ומורה
לחיים אחרים
אם אין לו את זה
סרבן הגט לעצמו
נפטר מכל מחלצותיו
מזמן כבר איננו
מי שהיה לא קיים
מסורב הגט לעצמו
לא ממהר
שינוי יעשה רק
אם יהיה כזה
שיתאים לתוכניותיו
איש מקולקל
קטן ופחדן
יסבול גיהנום
יסכן את הכל
העיקר לא למרוד
ביד מעודנת
נגזרות של חיים
שהן מוות עצמי
נושאות גורלן
כל אחת וחלקה
לסיבלה להמשיך
דרכיה וכל הדרכים
מובילות בסופו של
דבר לאמת הגזורה
אחת היא קובעת
לך את חייך לטוב
מלווה גם נראה
כמרפה לא כך הוא
חפשי בתוכך
את השקט הוא מצידו
כבר עושה את שלו
את לא שקטה
האם מעשי הסרבן
משפיעים על מרחב
חייך שלך הרי
הנפשות פועלות
באותו המרחב ואותם
החיים אז איך את
לא תפגעי ובני חסותך
בעלי החיים
את לא שקטה
את מודאגת
הסרבן כל מאודו
הוא שמירה על עצמו
שלא תתקלקל נוחותו
להמשיך ולהיות
כזה הוא מרגיש
שאין הוא יכול
לחיים אחרים
הם מרגישים לו
כמוות עצמי ולזה
הוא אינו מסוגל
שאלה של קיום
הישרדות של הנפש הגוף
את באמת רוצה
לדעת איך לבקע
את הסרבן
שכל מאודו הוא
הרס עצמו שנותר
גם אם לא נותר
באמת דבר עדיין
קיים הפחד
מחיים אחרים
מאלו של עצמי
ביד מעודנת
נגזרים גבולות
אנשים גורלות
איש לפי עשייתו
וכולם נושאים בעול
הגמול זה בשל
עשייתו וזה בשל
גורלו להיות ככולם
גם אם טוב וזך
את גמולו ישא ככלל
תגמולו לא ישכח
אין פרטים בלמידה
הקבוצה דינה אחד
האחד נושא דינה
כשאת מתבוננת
במצב הדברים
את יודעת את
מקומך כהרגלך
את לא תופסת
שאין לך מה לעשות
למרות שאת מאוד רוצה
להתערב לקבוע להראות
את מחוץ לחוק
אני עכשיו הוא הישגי
עליו לא אוותר לא
בעצמי בשום
מחיר ושום איום
לא יכניעני
שום אמת לא
תפילני וגם
איני יכול אלא
לבחור בכל
דבר שהוא
ניגוד והתנגדות
למה שלי ברור
הוא המקור
זהו הזמן בו השקרים
תובעים את זהותם
לא מכים על חטא
מכים את האמת
בעוז שלא היכרת
בהתנגדות בלי נימוס
בהחלטה בהכרה
וביכולת הבחנה
בין טוב לרע
להפך הבחירה חדה
אני ורק אני קיים
את מנסה למרות
שכבר ויתרת
עברת זה בטיבך
ובטובך לתת עוד
צ'אנס למרות שמעשה
המרכבה מיסודו
רקוב ושום טובה
שם לא תצמח ברור
מסביבך באפילה
את חשה בטוחה למרות
המסה הנושבת בניגוד
לך את מרגישה ביחד
עם עצמך זה כל מה
שיש זה מה יש
סביבך אין חבר אין
אוהב או מתייחס אל
מי שאת אויב
לפעמים נראה לך
שסה"כ למידתך כעת
היא התפכחות אימון
סבלנותך לשקרים
פורחים סביבך
את לא טיפשה את
לא לחלוטין תמימה ויש
לך ניסיון חיים של
נבגדת סידרתית
קצת בכבלייך
אינך מעוניינת לשמוע
לראות אחרים
קושרים חייהם אל
חייך ואת מנתקת
פתילם לא עוד
התחשבות
במה שיבוא
את מרגישה מטולטלת
ללא נקודות אחיזה
בקצוות אך זו
המטוטלת משנה
את התדר הכובל
אותך אל עצמו
את בטוח לא מתמצאת
בדרכך לא היית
שם אף פעם
לכן זה נראה
לך נורא כשעכשיו את
חווה את שלל עברייך
באים לפניך הלום
למרות כל מה
שקורה מה שלא
מתרחש את תישארי
בשלך בחוסר שליטה
אלא על תחושותייך
לפרשן סערות
או שערות הבנה
נשזרות לתמונה שאינך
רואה מבינה עדיין
קשה לך כל רגע
כל דקה נמשכת
משתי קצוותיה
אותו הדבר
שעות וימים
של אין
עשייה שניכפת
עלייך עד מתי
לא יהיו בפנייך
צמתי בחירה
את לא יודעת מה
עניין התקופה
אולי זמן
המתנה משהו
שאת לא רוצה
אז עושה אי עשייה
כל אפשרות אחרת
לא מציאה מציעה
פתרון למצב בלתי
נסבל סבל שאת
אמורה לסיים איתו
תקופה בחייך
ללא חזרה
ככל שאת נפרדת
את לא מצטערת
את מצעירה
כל מה שלא יגע
בך כל מה שלא
נוגע לך יותר
מוריד ממך
עומס מיותר
שנים הרבה
את שקועה בחיפוש
אחר האחרת אבל
יודעת רק את המוכר
זה ברור לך אבל את
לא מצליחה לסדר
לעצמך איזה שקט
פינה מבודדת מכל
הטרדה ע"מ שתוכלי
לפגוש בך פתוחה
ופנוייה לקבל מעצמך
משהו אחר לפתיחה
הבדידות אין לה פתרון
רק מחשבת החלק מוציאה
את הבדידות ממצבה
החלק הינו שותף בלתי
נפרד מהיצירה כולה
אין הקשר הוא מזיק
וגם הולכה עיצבית
אחרת הנדרשת
להיות אהבה
