בין האיים לא
זורם ים ישנה
יבשה מיובשת
מדבר של אי
רגישות אי הרגשה
אין רגשות מבשרי
טוב אין אהבה
אך יש יחד שגם
אם כרגע נראה
כה מופרד בסופו
של עניין יביא על
עצמו שקט של
אי הפרעה עבורך
במבט לאחור
הדברים משתנים
מתרחקים אירועים
מכל הסוגים וטובעים
באבק עברם
אין משמעות אלא
לכאב לאובדן למה
שהיה יכול להיות
לא היה ויהיה
לא למרבית הכאב
ובאופק אין שיראה
שיהיה מרווח
כבר עכשיו
את במירוץ כנגד
הזמן שעובר וזאת
לא עוד קלישאה
כבר יותר מדי
זמן לטעמך גז ועובר
ולך אין נגישות
לדברים כמו שנדמה
שצריך את מרגישה
שאת מחמיצה משהו
אין לך זמן אפשר
לך לומר בפירוש
שאת לא מצליחה
לחוות דברים חשובים
בחייך כמו מוות
של עוד חיה אהובה
וזה לך מפריע
זמן רב עבר ואת
בקושי מוצאת לנכון
לברר סוגיות ומצב
מה היום מה מחר
את מרגישה אין
לך זמן לדקה
שעברה
את עושה מה שצריך
מעבר לכך למה שחשוב
לך אין זמן פעולה
כל יום מחדש מקווה
שזה יום אחרון
לאי עשייה שקוראת לך
כל יום קצת אחר
בסה"כ נראה
שיש שינוי מתמשך
שאת מקווה שיוביל
אל אותה משמעות אבודה
שהיתה מנת חלקך
את קשת תפיסה
כשצריך לשחרר אחיזה
אם כי נראה שהבנת
שאין לך קלפים
לחלק ואותם לפרש
את מלחמתך
הפסקת המון זמן
לחמש המתנת
שיסודר עבורך
אז לא
הפרידה תבוא
מצידך רק
את יכולה
לוותר
היו ניסיונות
חזרות אין סופיות
הצלחות לא נחשבות
והשאר לא כשלונות
לא מה שאפשר
לעשות במסגרת
אי הבנות של
מצב סטטוס בלתי
נתפס שהוא
עמידה בזמנים
באין זמן
זה ברור כמו
תמיד היה
שקוף ובהיר
קל להבין
שלא משנה מה
לא משנה דבר
הכל נשאר כשהיה
היה גם ידוע
ומתוך כך ברור
שרק פרידה
תעשה מה
שביחד לא
מצופה שיצא
וידוע שלא יתהווה
הם שאומצו
ע"י חשכה ולקחו
לעצמם תפקיד וגזירה
להביא ופרצו
מהשאר בסופו
של דבר יהיו
אחרים במסע
אלו שיצליחו
לשמור לעצמם
את עצמם גם
בחלוף הסיבות
לשינוי עולמם
הם יהיו נושאי
הלפיד של האור
מתוך אין אפשרות
להשלים עם קורות
יוצא לעולם פרק
חדש מתוך הבנה
שיש בעלי תפקידים
בעולם ליסד את
הרע למציאת טוב
איש אחד שמכאן
ואחר מאי שם
בלי הבדל של
הלב באותה הכרה
של אין רע ובאין
חשכה בליבו
מוכנות להשלים יעדו
בצל החיתים
בקריבות מעשים
מצטייר בעולם צלם
חדש בצל אור
מתקרב מאי כאן
איש אחר מהחושך
מביא בערה
שמחה תושג רק
בשינוי של הכל
פתח
את כואבת מאוד
בעצם את רק
כואבת מאוד
כל הזמן אי
אפשר אחרת
את חיה עם
זה ומושכת
שנים של עצב
גדול בעצמך
אותו לא מחלקת
אין מי שישא
איתך במציאות
בוודאי לא
זה חוץ
לקסיקון
משמעת היא
גם משמעות
ומעבר לכך
היא משמע
של אני את
עצמי אחד
משמעת היא
נקודת מפגש
של אדם עם
עצמו מה
הוא רוצה
מעצמו לדעת
לעשות לפי
אילו דברים
שהציב לעצמו
במשמעת
משמעת
היא דרך
חיים לכל
מי שאינו
נכנע ללחצים
של עצמו
שאינו מבקש
לעצמו
סיבוכים
זו משמעת
המקלה
על סדר
דברים
משמעת
היא מי
חיים לתלמיד
זה שהולך
בדרך
מי שרוצה
להשיג דבר
מעבר למה
שיש
שיהיה לך
נעים ויפה
בעינייך
את משלמת
על כך
מה שאת
צריכה לשים
כנר לרגלייך
הוא לא זכרון
הדרך גם
לא הבטחות
משכבר
אלא עובדה
המזמרת
לאורכה
של הדרך
זו שבחרת
לעשות מה
שצריך באותו
הרגע
כמה פעמים
כבר היית
באותו המצב
וגרוע ממנו
את עדיין
לא מעוניינת
לוותר על
איזון אנושי
בבחינת
הדברים
מה שמפריע
הוא אין
הדרך נראית
כך או אחרת
יש רק השגות
ושיקול
לפי מציאות
נכונה להרגע
את יודעת
לעשות מה
שאת צריכה
לפתח את
מה שמפריע
לכדי דבר
שישמור את
השטח
בתדר שלך
מכבש הלחצים
אצלך מתווסת
גופנית על נפשית
אין מה לדבר
את רחוקה מספיק
מעצמך מאיך
שקורה ע"מ
לחיות את חייך
כמעט ללא
הפרעה אלא
לזמנך
את לא רואה
שום התקדמות
אלא בלחץ
זה שאמור לכבוש
שיאים לעצמו
לפחות אם לא
יושפעו אלו
ששום דבר לא
הזיז להם
ולנקודת המאסף
שלהם עד כה
את חושבת
מה יהיה איתם
בסופו של פרק
חיים הדברים
לא קורים טוב
הרע שהיה רק
משתכלל ומציק
ופוגע יותר מאי פעם
כולם נועדו לעזור איתך
כנגדך וגם לך
אך לשם נוכחות
בחייך לא לחיים
של עצמם חלילה
עצמאות ריגשית אין
דבר כזה בתורה
שלהם יש קיום
של דחפים עם
הכרה של עצמם -
הכרות עם מצבי
הרגשה ותו לא
חקירה פנימית
מזמן לא קרתה
את כל כך לא
יכולה להבין ולתאר
לעצמך שנותר בך
הסבר אחד הטמטום
המופלג הוא בעצם
בובה על חוטים
שימוש שנעשה
בסובביך ע"מ
להוכיח רק לך
ולך בלבד
שאין מי שיחלוק
איתך את הדרך
שיעמוד בתוצאה
ומיבחנה הבלתי פוסק
נראה שאת מתחילה
לתפוס עם מי
יש לך עסק
מה שטוב זה
שלמרות שאת לא
מאמינה למשמע אוזנייך
לא מסוגלת להסביר
לא תופסת איך זה
את לא נדהמת -
התגובה היחידה ששווה
לסיפור המתגלה
ובכל זאת את
מתעקשת איך
את פותרת את
אי יכולתך לקבוע
מראש ולתכנן
מה אינך מבינה
שהזמן הוא
משל למי שחושב
שיש זכות בחירה
את הכובד את
מחשיבה ככבידה
ובמקום להרגיש
משוחררת מזמן
את מבזבזת אותו
ברדיפה אחריו
והרי הזמן
הוא נכס אכזב
את מנסה וכמו
שניסית עוד תנסי
לשנות את העובדה
שאין זמן במקום
לרוץ עם הזמן
להפסיק להילחם
בכבליו
זמן שאלה טובה
איך את לא מצליחה
להכפיף אותו
לרצונך את
בטוחה בכל פעם
מחדש שאת יכולה
לשבץ אותו בהתאמה
אלייך ובכל פעם
הוא עושה את
שלו בזמנו
הקלפים מתגלים
בלחצים הולכים
וגוברים לא
משנה באיזה
נושא ועל מי
מופעלים הם
בתפקיד מעיכה
מי יצא חי
מי ימות
מי קיים
מי יבין
שהכל זה
מכבש לחצים
חסרי תוכן ממש
בעלי מימוש
של עצמם
את שואלת אם
לך יש תפקיד
או עבודה לעשות
ע"מ להבטיח
את הבאות
לטובה וגדולות
תשומת לב
נאותה לקורות
בדיקה היכן שצריך
ואת מי מספיק
קלף החיים
מבצבץ בניחותא
הגיע זמן פעולה
מרגע שיש תפקיד
ומועד מה שמועד
ומיועד מתממש
את מרגישה
כמו בסרט את
משתתפת ראשית
עם עוזרים ונציבים
שאיתך משרתים
מחזה עם תסריט
את כבר יודעת
שהכל אשליה
ולפיכך ניתן הכל
לשינוי כי
פגיעה אין במה
שקיים באמת
את רק לא
יודעת איך
לעשות אחרת
יותר נכון את
עושה כל
יום את אותו
הדבר ואינך
תופסת עדיין
שאין פתח ליציאה
אין יום שעובר
ללא מאמץ לשבור
את הלופ שאינך
מסוגלת לו כך
זה נראה לא
מבינה למה
זה כך שאת
מפסידה לעשות
רק טוב
המון זמן עובר
ואת לא מצליחה
להספיק כל דבר
שאצלך הוא
בל יעבור וחושבת
איך יתכן שאינך
מסוגלת לעשות
את הכל הרי
זה פוגע
כל כך הרבה
זמן את מתחבטת
איך את עוברת
יום של תפוקה
כמו שאת רוצה
ובוחרת במתח
להיות מספיקה
את הכל את
רוצה כל מה
שחשוב לך ובכלל
את הכל את רוצה
להספיק
פתיחת הכרה
רק שם תוכלי לבקש
עוד מידע על
עצמך ולמצוא שכל
מי ומה שאת
בנוי להסיח
עצמך מעצמך
לכלוא סוד הוויה
שאין לה מקום
בעולם. עדיין
טוב את אומרת
כתמיד את שואלת
אז מה צריך לעשות
התשובה המקובלת
עשי בשגרה כל
מה שאת ממילא
עושה וצפי לפתיחות
הכל פתח עוד
לא נתפס לך
זה הכל כל
מה שיש כל
מה שצריך לך
לפעול פרוסת
כנפיים למה שאת
נדרשת צריך יותר
ממה שאת עכשיו
את מתחילה להבין
את מהות המשימה
לא ממש לא הרבה
לא את סופה טוב
את לא היית שם
אף פעם בתפקיד
יש יוצרת מאין
החיות שאיתך הן
לא סמל אלא בבהירות
מהות מסמנת יש
אהבה בעולם רק
שאין מי שיקטוף
שלל שפרוס ומונח
לפניהם הם עסוקים
בעצמם בשנאת
עולמים מתעלמים
בנוקשות מאור
של בריאה שנועד
להקל על הדרך
של הבריה
את כאן לסיים את
כל מטלותייך עשית לחייך
ואת עומדת בפני הפתח
"אהבי אותי" ואינך יכולה
עדיין את לא מסוגלת
להפריד בין חיים לחיים
לא נורא זה יגיע את
בדרך אוספת עצמך עד
חייך כפי שאת מכירה יגיעו
לסיום מיוחל
אם אינך יכולה לסדר לך
חיים לפי רצונך לפחות מסודר
לך עולם שיהיה לך בו נוח לנוע
לפי מה שצריך לך ולבני חסותך
למרות שאינך נענית
לפי רצונך אינני זמין
לך דעי שאינני יכול
לעשות הנחות ולצמצם
את סיבלך המפריע
לך לייצר את עצמך בעצמך
עבורינו
את נוכחת שאת לא לבד
למרות קשר שתיקה
אין אהבה אנושית או מעבר
יש רק את ודרכך הרצופה
באין אונים מעשי אין עונים
לך לפי רצונך אך תגמולך
את רואה בעצמך מסתבר
והולך עצמאות כלכלית היא
כוח במטריקס ואת את עצמך
צריכה לסדר כך שלא יהיה
דבר שיטריד שלמותך את
צריכה גם לפי דעתך להיות
יכולה להיות כל יכולה
תשתני כבר
לגמרי לתמיד
ללא חזרה לאחור
סטיות טעויות
פשוט כמו
שצריך תהיי
מי שאת עכשיו
לא עוד זמן
זהו את כבר
בדיוק במקום
שצריך
אין לך אפשרות
בחירה רק להרגיש
את לא רואה
לא רוצה דרך
אחרת מרגישה
שאת בכיוון
אך העובדה
שאת מרחפת
בתוך מתחם
סגור של עצמך
נמאסה כבר
מה העניין
באותה המסגרת
שאינך מזהה
את לא
מעוניינת בשיעור
תאורטי מזה
יש לך הרבה
את מבקשת
אחרת יותר
מתמיד את תופסת
אותך מרגישה
מבוזבזת תופסת
חיים של לבד
כשחרור מסויים
אל עבר
שהיית בו
פעם לבד
כל למידה שיוצאת
לך אחרי מאמץ
שאת משקיעה
מוערכת כפז
את מתקדמת
ושום דבר
אחר מלבד
זה לא
קורה גם
למידה של
ממש לא
יוצאת
לך מזה
את בעצם חשה
שקועה במדבר
שממה בו
אין רחש חיים
את כל יום
מתחילה את
אותו הדבר
אל אותו העניין
עוד פעם השיגרה
לא משנה מה קורה
מה שקורה לא משנה
עובדה ואמת היא
שאת שוב משוע
ממת חסרת
תקנה את מחפשת
רמז סימן
הופכת כל אבן
בדרך שלך אל
אותו הדבר
גם אם לא
ממש
בדיוק
מה שיוצא לך
מזה זה כלום
אבל את מתבקשת
להיות מעל ומעבר
כמו שתמיד היית
עוד לפני שידעת
שכך את צריכה
להיות הרבה
לפני שהבנת
אצילות נפש
נדיבות לב
אי יכולת סרוב
מהן
את מרגישה משחקת
בסרט לא לך
כישורים ותיקים של
חוסר אונים
בובת משחקים
את בוחרת מי
להיות לפי כללים
מוגדרים מראש
של עצמך נקייה
מחשבון עם
מי שעוד לא
קם לתחייה
את מעכלת ותוך
כדי מסדרת לך חיים
של עצמך כך תדעי
מה היה ואז ישכח
ותיראי מה קורה
והוא יעלם
ולבסוף תהיי
את והוא בתוכה
בסופו של עניין לא זו
את שהיית העכבר
את עצמך את לא
מכירה את יודעת
רק מה שמוגש לך
בתבנית מסודרת ככלל
כל יוצא דופן מתקיל
בהרבה סימני אי קריאה
את בתהליך עיכול
סידור הדברים לא
מתאפשר כי אין
סדר בכל הקורות לא
כזה שאת יכולה
לייצר קשר אליו
המציאות עבורך היא
דמיון לא הגיון
אז איך את מתחילה
בהווה בו את מרגישה
נאבקת בסובביך לעשייה
המספרים לעצמם חיים
לרגע לא מסוגלים
לוודא שהם מתים
קצה חוט אין לך
למעט אי אכילה
לעיצוב צעירות מצידך
כתמורה את מחפשת
עניין עשייה שתוכלי
לחדד היות ומהות
של מי זו מיכל
זה הזמן לשבירת הלב
באמת
לכל אמיתותיו
לעשות בחינה
זו העת לספר לעצמך סיפור
משולל עברים
בלי עתיד ואפילו הווה
זה ברור
לא טיפול בנושא הכאוב
כמובן שהכל ללמידה
הכל פתח
היה ונשאר
ככל שאת מנקה
את עצמך ממני
את מסדרת לך
הקלה בתנאים
ככל שאת מנקה אותי
מעצמי שהיה
את משיגה שקט
גם בשבילי
את מייצרת ללא
תלות בזמנים
חיים שתוכלי לקיים
בין לבין עשיות
של שגרה את
מקווה תזכי
למזור שבלב
עבותות
שאינן ניתנות
לפתירה
רק אחרי אובדן הכל
נפתח הפתח להיות
הכל פתח
הכל פתח
צריך מיתה להיות
ואין בילתה כי
בלי המוות המסודר
אין מקום למשהו נוסף
הכל פתח
הכל פתח
הכל פתח הוא
אמר כשהכל
נגמר ומסתיים
שלב הכל קיים
אך מתבהר הכל
קיים תמיד היה
עכשיו זה מסתדר
בכל מידה
