seferbook@seferbook.com
מפאת שיוויון היצירה
לא משנה הפועל והעשייה
ממילא בחירה לא
ממש היתה זמינה
אלא שיוויון של
טוב ורע שמירת
איזון קיום בחירה
הכל למען באחרית
ימים יהיה מושג
הטוב-אדם
אלו שהיו טובים
לאחרים מטיפים
עושים לא מתעייפים
אלו שהיו טובים
לחי ולאדם יחדיו
או רק לזה או זה
או לא בכלל
כולם בשק אחד
של הבריאה משלמים
אותו מחיר
יהיו כאלו שיחיו
ואלו שיוותרו
ומספר אין סופי
ימות ויכחד
ולא יוזכר אלא
ימח על שנפל
ברשת המרושע
הרע ואי ההתמדה
בלהיות אך טוב
בכל דבר שלם
מושלם בדרך
של אמת ללכת
צדק כשאי אפשר
אחרת אך לא
כפי שסגור הלב
הכתיב עד אז
בקץ העיתים במות בן הה דם
יתכלו גם חיות המחמד במשורה
חיות לניסוי ועינוי באילוף
חיות למזון מלבוש וריהוט
זהו מחיר השיוויון בין אדם בן הדם
לחיה שסיימה תפקידה כמורת אהבה
לקהל שלפי רוב חטא בקירבה
מה שמחריד אותך כל פעם מחדש
הוא שלום החיות בעלות החיים
שמתות מסביבך לידך רחוק לא משנה
הכאב על חיים מבוזים נישחטים
ניצודים את לא מבינה למה צריך
להמשיך בלימוד הנושא על ידך את
לא מסכימה מדוע עלייך לראות לחזות
במופע האימים גזירת מוות עינוי
בכאב של חיות הן המקור לכל מה
שיפה בו חיים של אמת אהבה
לו יכולת היית מפסיקה את מרחץ
הדמים במחיר לשלם שלך ושל שאר העולם.
התחושות
הקשות
מה הן נושאות
מהו נושאן
יתכן וטועה
את ובין
השיטין יש
תכנים
שכדאי
לפותחם
את לא מוכנה
לחוסר אונים
לאי יכולת
לסדר לארגן
שיהיה לך
קל קצת יותר
ובכלל לסביבה
אנוש וחיה
כולם שותפים
בדבר הביצה
ואת בכל
תוקף בכל
חוזק מנסה
להיות רחוקה
כמה שאפשר
ממנה
למה כדאי
לך לחיות
בתוך הביצה
שאת לא
מסוגלת
להסכים
להיות
שותפה בה
את מסרבת
לחיות
את אי
יכולתך לשנות
אם אין בידייך – עכשיו אין בידייך
אפשר לשנות – לא עכשיו
למה לתת
להן פתח
מדוע יצא
לאור מה
שהכרתו
הברורה
תוביל
לשום דבר
אם אינך
יכולה למצוא
תרופה
למה שקורה
למידה בצער – מותם של בעלי החיים
ובסבל – אנוש חסר טעם ללמידה
תחושות קשות
מנסות לפרוץ
אל מעל
את לא רוצה
את חושבת
שלא כדאי
להסכים לביטוי
שאין בו
תועלת שהרי
אין פתרון
לדבר אין
שום דבר למעט
למידה ושוב
החוסר יהיה
באוויר לנשמה
תהיה מצוקה
של גוף ונשימה
החוסר ידגים
שהקשר כל קשר
בלי קשר לאהבה
הוא מצרך
שאם אין הוא
יש עבותות
במצוקה
אל מול זה
אין רֵעַ
שיקח לעצמו
משימה לעזור
לעצמו קודם כל
בגאולת שדות
מרחבים
לאחרת
שוב ושוב
את נתקלת
בחומה ובשבר
של אי רגישות
לב זר של קרובים
כולם אטומים
אין ירידה לנבכי
נפש אין התחשבות
בכאב אין השפעה
את צריכה ללכת
להפרד להפריד
עצמך מאלה
ע"מ שידעו את
החוסר אותו לא
השכילו ללמוד
לא רצו להרגיש
וממנו לפעול
אח"כ ילמדו
לאהוב אחר
באחרת
את צריכה למנוע
מהם את עצמך
מכל אחד ואחת
שאי פעם יהיה
בם סיכוי לאחרת
עצב בימים הבאים
עצם אי המניעה
עצם הדחיפה לסיום
החיים כאפשרות יחידה
את מרגישה את הקצה
של מה שמתרחש בתוכך
ומחוצה לו את לא מוכנה
לתת פתח למה שלדעתך
אין טעם כי ממילא
נקבע כבר דבר מזמן
ואת לא יכולה לו
אי היכולת מובנת באדם
ממילא לא היה לו סיכוי
למעט פריצה מעצמו
אפשרית במקבץ בחירות
נכונות אך הוא לא עשה זאת
את מרגישה נעולה בפני
הקורה למרות שחשוב לך
הסדר את לא רוצה
לכפות על עצמך לוחמה
לא שווה בכאוס את עושה
פחות ופחות להפחית
מכוחו אין לך חשק לבלום
לעכב הרוב המוחץ
מבקש לקדם את הסוף
זמן השילם לא מוצא חן
מאוחר מידיי מעט מידיי
וממילא לא משפיע ממש
את מחכה שיקרה
מה שיקרה שישחרר
אותך לדרכך ללא
תפיסה של עבר והווה
את רוצה בעתיד
כזה שלא משנה מה
שקורה אין ערך אין
זמן אין מידה ומשקל
יפתחו לך חיים יפתחו
בך שבילים לאחרת
אין עם מי לדבר
אין על מה לדבר
וגם כשיש איזו
שיחה על דברים
שרוצים לגעת
את מאבדת עניין
זמנם חלף
והסברם אינו נוגע
בך את לא מעוניינת
באינפורמצייה של
אחרי מעשה שבאה
להסביר כשלון מתמשך
ונזק כבד גם מתחרט
ומכה על חטא אין
לך חשק לשמוע
את זה את בפירוש
במקום אחר את
בזמן השילם
כל יום אותו רוע
טיפשות וחידלון
מנוע כוח למציאות
שאת אינך רואה בה
פתח לדבר ללמידה
או לבריחה ממנה
שום דבר אינך לוקחת
מעצמך דוחה כל קשר
שיצמיד אותך למציאות
שאת זרה לה
איך שלא תעכלי את
הקורה תחושת הבור הריק
שלפנייך ושק השרצים
שמצדדיך לא עוזבת
כל יום מגיח
אותו יום בשינוי
קטן ולא נחשב
שקר הקיום חשוף
ואת את חלקך בוצעת
בתעוב לא ברצון אך
זה מה שיש
זמן הבגידה
מסתיים ואומר
שאין לצפות
לאחר מרע
כי אין טוב
ומתחיל התשלום
יקרה יכרת
לפי מעשה
זמן הבגידה
הסתיים מתחיל
פרק שילם
מה שאומר שאין
רע וטוב כי אין
טוב ויש לצפות
לעוד ועוד חידלון
ותגובה מתאימה
לפי מעשה
שוב עבר זמן מספיק
לציון שאין חדש באדם
עדיין רע וחלש
טיפש מעוות כפוי
הכל כפוי טובה
וחמלה אין שינוי
תחת הדרך במיוחד
שהינה קשה לסלילה
את עוצמת עיניים
בסוף יום מטלות
מחר שבא במקומו
של אתמול לא
משנה דבר מעצמו
מאליו אותו הדבר
את חושבת באיזה מקום
יגיע הזמן שיביא את הסוף
לאין כלום אין דבר אין בכלל
שום דבר מלבד תוהו
מחולל של המטריקס
כל יום שעובר
מותיר ליום המחר
להיות כשהיה
את סופרת שעות
עד סיום מטלות
ימים לא משנים לך
כי אין הבדלים
עבורך לא כאלו
שיש בם ממש
שממון רגשות
שמוביל לאין סוף
משמים את עצמו
ואת בתוכו
הרבה זמן את משמימה
באין רגש מוביל או
הרגשה טובה למעט
בעלי החיים שגורמים
לך גם לעצב לא מבוטל
את חווה חיים
שאין בם ממש
הם עוברים מנקודה לנקודה
שחוזרת אליה ואל עצמה
את מתאמצת לקרוא בעתיד
ביכולת אפסית רק ליבך
מאפשר ראייה של כיוון
אפשרי כזה או אחר את
צריכה אמצעים ולך אין
את שותקת כי את משותקת
ומה תעשי עם נתיב משופר
או אחר לגמרי שירווח לך
אם אין לך מפתח
לא כתב הרשאה ולא כתר
לעשות עבורך לנשימה
לך נראה מיותר להכיר
עוד רובד שחור ומכוער
באופיו של אדם
איזו תכלית יש בדברים
המציגים אמת אנושית
באין אהבה יש רוע
באין רצון לקבל אהבה
יש רק רע שפושט מעכל
ומפריש אין סוף עיוותים
את מסתכלת קדימה
בעיניים סתומות ראייה
זה ליבך שאומר לך
אין שום טוב מיוצר
שום שינוי אין באופק
הנחלים אל השפך זורמים
מי מתים מייצרים
הזרות מתהדקת לכדי
דרך חיים את
נחנקת בתוך יסורים
שברור לך אינך מסכימה
לקבלם כגזירה
גם אם לטובה בסופו
של עניין את לא מוכנה
אין האהבה נגישה
למטריקס והוא
אינו יכול לה
שדה האהבה
הינו מקביל לכל
מציאות ונגיש
לפי בחירה
הדרך אין בה אהבה
יש בה חוסר שלה
מה שמותיר חלל של
כאב הכאב אינו
בא מחוסר אהבה
הוא קיים מעצם אי
מימושה באנוש
מה שמותיר כאב מתפרש
כשברון לב המתממש
בחיפוש אחר האהבה
והיא בכלל אינה
כתוצאה מבחירה
רצון באהבה
אינו בחירה בה
בחירה באהבה
זו בחירה בנעשה
ונשמע לקול ליבנו
נשמע ונעשה לפי זכרון
דרך האהבה
הרצון במשמעת הינו
דרך אחת מיני אלף
ולכן אינו ראוי כעצמו
המשמעת הרצוייה
באה מאהבה למעשה
ולשמיעת הדרך הבאה
עולם נעלם ואת
מתקדמת בדרך ליבך
חודרת בשר
של עצמך
מנקבת לך פתח
אולי תמצאי שם
בחושך הטוב
בשקט לב
של אחרת כזה
שתוכלי לשים
בחזך
עולם נעלם אז
מה את עושה
זו תמיד שאלה
של פועלת כאת
עשייה כדרכך
לא שאלה
אז מה את עושה
לאחרת
בעולם נעלם את
רואה את ליבך
מול פנייך קיים
לא חי יודעת
אין מלבדך לא
קיים אף אחד
זו את והריק
שהיה שם מאז
מתמיד רק לרגע
כשווא התקיימה
גם אחרת
בעולם נעלם את
עומדת לבד
מה שנותר זו בגידה
ורחשיה
אין איש בעולם
מלבדך אין דבר
שנותר לתאר את
מה שהיה מיותר
את רוצה
את הדרך שלך
לטהר ממי
שעושה רע
רק רע את
כמו בובה על
חוטים במשחק
לפניו יכולה
להגיב פה ושם
לרסנו לא באמת
רק כאילו ע"מ
לעכב להפריע
מעט תהליך בלתי
נפסק בלתי הפיך
שסופו כתוב כתורה
את כועסת את
פורצת בכעס
את כועסת מאוד
במיוחד איתך
יש לך עסק
על שהיית מה
שהיית על מי
שעודך על
חוסר אונים
מסורס מיכולת
לרדת לעומק
אנוש להבטיח
עצמך מפגיעות
את לא מרוצה מכזו
מסקנה מרגישה
עוד יותר מצוקה
העולם מיותר למעט
הוכחת הבלתי נמנע
רע מנעוריו מהוריו
עוד טרם נולד
את מקשה וחופרת
ומוצאת שאין מה למצוא
לפחות את לא רואה
שום דבר שמצביע
על משהו מלבד
דרך קלוקלת שאת
מתעדת איתם לקראת
סופו של עולם
מצאת שאולי זה
זכרון דרך שאת מייצרת
לא שלך של עולם
בו את רק מקשרת
לדרך חיים היסטוריית
אדם רע שהורס בכל דרך
ייגעת את עצמך
בחיפוש איזו אמת
שתצדיק תקיעות
בחיים שאינך מבינה
מסכימה לתוכנם
מה שיש בוגדנות מעוותת
שלא מאפשרת סטייה מנתיבה
אין ספור החלטות על שינוי
נלקחות מול פניה חולפות ועוברות
במחדל מסוכם מראש
יש מה לייצר אחרת אך אין מי
שיפסיק את מופע האימים
יחליט שהוא קץ בחוסר אונים
מול מפלצת הורסת חיים של
מי שהיה פעם שווה לפחות
ליכולתו לפחות היה בו מין טוב
גם זה שהכרת כחכם
ידעת כחכם וממנו הוזנת
התגלה כטיפש מעוות
מחשבה את לא מבינה איך
מי שהיה מה שהיה הוא
רק מה שיש ממש לא הרבה
נותר ממי שהיה חכם באדם
צל עצמו אוד כבוי אין מעשה
ובכל אופן את מנסה
לחקור עבורו שידע וילמד
ואולי יהפוך את בשרו בשל כך
ועושה דבר מיותר כי זו
אחריות האדם לא שלך
הבחירה בידיו
אמת חיים אהבה
או המשך סבל
נבחר ומזומן
עם שוטה מקיף אותך
מניח לעצמו תפקיד בגידה
את מתלבטת כבר זמן
בעניין מתן הסברים
למי שלא מסוגל
לעשות לו משפט
לעמוד על טיבו
בצו ליבו
את מתעייפת לחשוב
מה לאמר לשכנע אי אפשר
עד עכשיו סרוב מוחלט
להקשיב אין עניין
יש גירסה שהומצאה
מציאות כפולה
מאמין ומסכים להסכים
למסכת שקרים
בשבילו הוא אמין
אין עם מי לדבר
לפחות לא באמת
על אמת אין מה
לדבר לרגע נדמה
שהוא תופס אך
אין זו אמת
אין על מה לדבר
כשלא מוכנים
לאמת רק אמת
אך ורק אמת
אמת אחת
זה מה שיש
כל השאר משעמם
שילמה את חובה
והתחילה כאילו לא היה
לא קרה לה כמעט שום
דבר זהירות לא ליפול
בסיבוב הראשון במכה
אחרי כל שעברה צריך
לחשב לעבד לא לאבד
גם טיפה שלא תזדכה
לחובה לא כדאי אחרי
מה שעברה לחזור
אל בסיס האימה
תחליט לעשות
לטובה או רעה
תתרגש על
ראשה ותבוא על
שכרה או גמולה
תחליט במהרה כי
הרע מתדפק והטוב
מתחמק ועליה להיות
משמרתה
הכל בדעתו היה כך
נשאר עד לעצמו אבד
אך נגרר לחשוב שקיים
בו דבר שאין לשאר
לא חזר בעצמו גם כשידע
רק הבין ואת סופו הוא חזה
לפי מה שבו מיוחד
אסון ועבר
לו הבין בזמנו את הדבר
אולי היה עוד
מוכשר לעשות עשייה
לא בגידה אינטנסיבית
גורלו כל הזמן
בלי חמלה על עצמו
כדאי שיפעל במהרה
טרם יפול ללא חזרה
אל חיי החברה של
אביו ואימו אל זה
העולם שממנו ברח
אכלה ואכלה עד
איבדה דעתה ושמנה
ושמנה ממש כמשימה
וברור שברווח בין זו
לבין זו היא איבדה
דעתה את הידע שלה
פרטה לפרוטות שאינן
מתאימות לדבר ניטרפה
בנפשה והמשיכה סטיות
אם תרצה להציל את
עצמה בוודאי תצטרך
להוציא מעצמה
את כל המיותר להתחיל
מחדש לזכות
בטיפות הכרה וממנה
לצמוח למי שהיתה
ואח"כ תתחיל
מחדש מסעה
מפה ומשם נשארה
מעצמה לעצמה
ריקה מכל מה שטוב
וטהור רעה בעולם
רע לא מצליחה לצאת
מעצמה לא משתנה
בעצמה לא מסוגלת
אלא לפטפט את
חייה כאילו עשתה
כבר שבעה לעכשיו
טיפשות שכזו בזבוז
משאבים שמובטח
כגימלה עד סוף החיים
ומאידך אם תסכים
להיות יחידה ולבד
לעשות מעצמה עוד
טובה יתכן ולבסוף
היא תדע שקיים עוד
הבדל בין חיים למיתה
זו שיכלה להיות קצת
אחרת מסתבר לא נפלה
רחוק אלא הרחק
מעצמה כמתכונת
אמא ואביה הוסיף
לפי כך שלא ראתה
ולמדה מקרוב כה
קרוב של עצמה וזכתה
בלמידה שרק לה שמורה
לא נורא הנורא אם
תשכיל להבין שהכל
בידה אם תבין שהזמן
איננו קיים אם תפסיק
להלחיץ את עצמה
על מותה יסתבר
לה שלא הפסידה דבר
למעט את בשרה
זמנה ומראה והשאר
יתגלם אם תחליט
שהגיע הזמן לייצר
את עצמה
נפילה נפילה לזו
הנפילה שחשבה שידה
היא גורל גורלה בידה
וידה שרביטה ומנהלת
חיים של עצמה אך לא
לא היה שום דבר בבסיס
השקרים לא היה שום
וכלום בתוך הכזבים
ובכל זאת בחרה להמשיך
לשקר ולבזות את
עצמה ועדיין לחשוב
שאפשר להחליק
חיים ולבגוד
בעצמה מבלי
לשלם את שכר תלמודה
ואולי עוד תחשיב
את חייה ואולי
עוד תראה את
האור בעצמה באמת
אם תשכיל להשתיל בה
יצא והלך וחזר בעצמו
לא תאר שיקח יובלות
עד ימצא בו את זה
התהום של הכלום
המייצר לעצמו מחשבות
ריקות ויבשות ובמקום
להלין על עצמו הוא
ימצא את עצמו מחפש
בנרות עצמו עוד
ימצא כך וקח
ונשלם אם אפשר
בסופו של עניין
יתמצא בעצמו
ויוכל להגן על
יוצרים ויצירות
יוצרות ויצרים
בתוכו ולנהל
את עצמו אחרת
או לא ואם לא
יעביר שנים לבדו
זה שברח מכל מה שאפשר
מעצמו בזריזות של
זקן התחמק וחרט
בליבו כיווץ בדרכו
כך שלא יפתח לעולם
זה חובו לעצמו
ובכל זאת היתה דעתו
מגינה על ראשו שפעל
בעצמו מעצמו לטובת
כלל העניין
אחד שכזה מה
יקח לעצמו בסופו
של עניין התשובה
טמונה בשינוי של
מהות מכאן ומשם
ומייד לעצמו כי כדאי
על גילו לשמור לא
לברוח אל צד המיתות
עוד אחד שנפל אל
הבור של עצמו שקרה
וכרה עד כיסה את
תומו לא נשם נשימה
לא רווח אף פעם
רגע הגיע וכלום
לא עשה מה יאמר
זה שהלך ואת אחוריו
רק ראה לא יסף
לא אמר לעצמו שום דבר
לשינוי ולא קם להפך שקע
אם יקרה בו דבר
לא יקרה כי ברור שאחד
שכזה יצטרך לשלם
בהמון פעולות לטובת
האחר כך יביא לעצמו
ישועה יגאל עצמו
או לא לפי התקופה
מי חשב שיגיע הלום
והתוף ידפוק בראשו
ויביא את בשרו
שוב ושוב אל סופו
החלמה לא נראית
מחלה מתקיימת
בגוף ובשכל אין
מצבו נראה טוב
וברו כתוכו כל יעדו
בחיים הוא
הרס עצמו
כמשנת אביו ואימו
מה קרה לאחד שחשב
ובדק והרגיש לבבות
את שלו הוא זנח
ובגד בכל מה שרצה
ולכן עוד שנים יכפר
בשינוי ואם לא ישנה
לא ישתנה גם אם יעשה
לא יצא לחופשי מעולם
של כלום של שנים
עוד אחד שחשב
רגשות בליבו הוא
אמר מחשבות ונפשות
הולכות ובאות ואני
כאן נשאר עם השק
המנוכר של ביתי הרחוק
לעולם המוכר הוא
אומר לא נתראה אך
לתוך לבבו לא נכנס
וממשיך לשחק במשחק
המוכר בלי לשכנע
ממש כי אינו בעצמו
מאמין שתוכו כברו
אם ימשיך כך וודאי
ידבק במשחק
אם יפסיק כך וודאי
יוכל לצאת בעצמו
מעצמו ויחליף תכולה
סתם ביזבזה חיים
משכבר ועודה כל הזמן
מתרצת הכל בבשר
בנפשה קוראת
בליבה שיצילו
אותה כאילו היתה
מעולם עוד ילדה
דבר לא יקרה עד
תסכים שיקרה ואם
בו יקרה בעניין
איזה דבר כדאי
שתשים את ליבה
אם לא הוא יברח
מידה טרם זמן
לזמן רב
שנים בזבזה ועודה
באין כל תקווה במאורה
שבנתה וישבה בה
לבטח אותה אהבה
מגינה חמימה
מה רע אם אפשר
כך להעביר יממה שנה
את כל העולם לדחוף
לפינה ולחיות בתבל
מוצקה של אני ונפשי
החולה
מי שמת יחיה זה
בטוח אך מי שפוחד
מחיים מת כל הזמן
בלי תקומה ואולי
יביאו איזה זמן
ויקרה בו שינוי אם
ירצה ויביא לפניו
אכן נטולת הכרה
לחשוב שאפשר בזכותו
של עבר לבנות מגדלים
הם פרחו באוויר היא
נותרה שלמה בעצמה
בתוך מעיין סבל
ללא לחימה
רק כניעה לעבר שעבר
ונותר בצידו גלמוד ונשבר
אם תראה בעתיד
אין כל תקווה למעט
עריפת ראש כל
שידעה שכחה ואולי
תתחזק להיות נערה
כזקנה עם
תרגול לוחמה
בין לבין בתוך ומעל
קיים מחנק בלתי נפתר
של אין ספור שמיים
בצבע אפור הקרקע
אינה וצבעה שחור
והיא שם בעצם
עושה כדברו
מתוך הקולות הרבים
שתשמע אם תקשיב
היא תראה ותריח
את זו שיכלה להיות
כבר מזמן ואינה
אלא בצידה
בצידו של הזמן
מדבר הבגידה
גם אם
אין בו ממש
הוא ריק
בולע כל דבר
שאפשר לכנות טוב
ומוכר בדרכו כמואר
הבוגד חסר תקנה
עיוור לעצמו ולכלל
באין ספור תירוצים הוא
קונה לו עולם של שקרים
מאשים את הכל וכולם
מחמש את עצמו
בבגידות נוספות
מבסס תפקידו
בלי לקרוא
לעצמו בשמו
כי אין הוא
יכול לכבידת משאו
אין אהבה בדרכו
אין כבודה
למעט בגידתו
הבוגד בעצמו
בוגד בכולו בכל
מאודו הוא פוגע
בכל דרך ארץ
בשיטה
ללא לאות
בלי הפסקה
במה שיקר
רומס בדרכו
בעיקר את ליבו
משלם כל תשלום
שאפשר העיקר
תעמוד מכסתו
על ליטרת בגידתו
מצעד הבגידה
אין יוצא אין בא
מסדר הבגידה
גורף במסודר
בדרכו כל דבר
תחת מגף רמייה
נרמסים חיים
אמת ואהבה
את יושבת על קצה
החיים שלך בהיכון
מוכנה ליירט את עצמך
אל כל עשייה שתביא
אותך לזכות מעשה
לפתיחת הכרה שתביא
עשייה שתועיל לחייך
למקומך לבני חסותך
בעלי החיים
אהובייך
היום יותר מתמיד
את קצה במי שאיתך
במסדר בגידה
בלא תקנה
אין לך יכולת
לסדר לך חיים
כפי שראוי לך
לפי דעתך
את מאבדת
אצלך את עצמך
מסכימה רק ליותר
נמאס לך
את לא תשכחי
זאת יותר
נמאס לך
עוד יותר מתמיד
את גואה על גדותייך
היכולת שלך למציאות
לא מוצאת חן בעינייך
את מחליטה לצמצם
כישורים מוחלטי סבל
להחליף סוג חיים
להמתין את לא מעוניינת
מלכתחילה ועדי עד
היה כל העניין
אהבת גבר אשה
זה כל מה שהיתה
הדרך מקורה יעודה
בסיסה סיבתה
וכל אשר לה
את מרגישה כמו
איזור אסון
רחוקה מתמיד
מהכל מהקול
באין כל
לא מוצא
חן בעינייך
שאין לך
עם מי לעבוד
שלא
משתפים פעולה
אלא בסבל לחיות
בסבל לגדול
לעוד סבל
לשמו ותו לא
אי פעם
הוסט מקיבוע
בשל עשייה
מבחירה
וחזר ונפל על
פניו ולא קם
כי חדל והפסיק
מעשה
כך כולם
כל העולם
לא מוצא
חן בעינייך
מצב שכולו
כישלון מתמשך
של אדם שבחר
לא לבחור בדבר
למעט בקיצו
הזהה לגמרי
למה שנקבע
לפני הבחירה
את עדיין בוטחת
בדרך לא דרך שפשטה
את הרגל מבטיחה רק
אין דרך ופיזור מתמשך
בלי קצה מזדהה
עכשיו את ממש לבדך
מתנהלת בלבד בעצמך
מלבדך אין אחר בסובב
את לבד מבחינת מעשה
אינטרס וקיום מעושה
הזמן שעובר לא מביא
בדפיו שום דבר מחדש
או מרנין שעמום
שכזה מבטיח רק עוד
מזה והאופק זהה
את דוחה את עצמך
מעצמך כי תשובות אין לך
ולמרות שאת דורשת
אחרת שום דבר לא מובטח
לך מלבד מיחזורם של חיים
בשבילך את אשה
חסרת השפעה בעולם
מתמוטט יש לך זכות
בודדה להאט את קצב ההרס
אין לך זכות ראייה של כל התמונה
בתמורה רק תוכנה
מתקדמת אל תוך גורלה
את ממש מתמרדת
ולא מרוצה אך עושה
מה שעושה בסופו של דבר
את מה שמוטל
מיכל אם אפשר
לקרוא לך בשם
למרות שאת לא
מזהה בו את שמך
כי יש דין ודברים
בינך לבינך את אינך
מרוצה ממה שקורה
במיוחד אינך מחבבת
בלשון המעטה את
מה שנקבע מעמד מיוחד
עבורך בשגרה
מיכל אם אפשר
לקרוא לך בשם
למרות שאת לא
מזהה בו את שמך
כי יש דין ודברים
בינך לבינך את אינך
מרוצה ממה שקורה
במיוחד אינך מחבבת
בלשון המעטה את
מה שנקבע מעמד מיוחד
עבורך בשגרה
